ש"נ, מ"ר פְּרָצוֹת, — א) כמו פֶּרֶץ, בְּקִיעַ, שֶׁבֶר, ובהשאלה: לא עליתם בַּפְּרָצוֹת ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יי' יחזק' יג ה. — ובתו"מ: וגדר שנפרץ עד עשר אמות הרי היא כפתח, יתר מכן כנגד הפרצה אסור, נפרצו בו פרצות הרבה, אם העומד מרובה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ מרובה על העומד כנגד הפרצה אסור כלא' ד ד. ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו מו"ק א ד. לפנים ממנו (מחומת הר הבית) סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי יון מדותב ג. בעיר, מלמד שפרצה קוראת לגנב ספרי דבר' רמב. פירצה דחוקה נכנסי' בה בשב' אפי' משרת צרור' שמואל, ירוש' ברכ' ב ו. מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בכרמו בשבת וראה שם פירצה אחת וחשב לגדרה שם שבת עו ג. היתה גדורה משלש רוחותיו ופרוצה מרוח אחת ויצאת ממקום הפרצה מהו שם ב"ק ו א. ואלו שלא ברצון חכמים גודשין לפני העומר ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות וימים טובים פסח' נו.. שאין נותנים פרצה לפני הכשר וכל שכן לפני הגנב תנחומא בובר, מצורע יג. ונביאים שהעמיד מן האומות נותנים פרצה לאבד את הבריות מן העולם הבא שם בלק א. — ובסהמ"א: שנית קם בגריס הרשע ויבוא לירושלים בקע החומה וינתק המבוא וישבר במקדש שלש עשרה פרצות מגלת אנטיוכס מח. אחרי כן באו בני חשמוני לבית המקדש ויבנו השערים הנשברים ויסגרו הפרצות שם סו. — ואמר הפיטן: גדור פרצת היכלי דגול מהר חכלילי, יי' היה עוזר לי אדיר איום, זמיר' למוצ"ש. — *ובהשאלה: אמר לפניו רבונו של עולם אם הללו בחיים ואינם יכולים לעמוד להן בפירצה הזו, יעמדו המתים מד"ר דבר' ג. — *ובהשאלה, במשמ' אסון, מות: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים ת"ר, צדוק הדין, ברכ' יח. במקור נדפס 'צדוק הדיק'. גודר פרצות בישראל הוא יגדור הפרצה הזאת בישראל לחיים מר זוטרא, תפלה בבית האבל, שם מו:. — *ובהשאלה במשמ' פריצת גדר המוסר: כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה ר"ש בן יוחאי, מד"ר בראש' כו. — ובסהמ"א: מפני שהחשבונות כולם כאחד ניתנו מרועה אחד ולא ראינו קלקול כזה ולא פירצה כזאת קטעי וכוח בן מאיר, JQR NS V, עמ' 547. — *ובמשמ' מפלגה, כת: עמדו ופירשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים וביתוסין אדר"נ ה. — ב) *ובמשמ' התפשטות והתרבות: הזנו ולא יפרוצו, כל ביאה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות רב הונא, יבמ' סא:.