פ"ע, יִפְרָץ־, יִפְרְצוּ, —  כמו פָּצַר: וימאן ויאמר לא אכל וַיִּפְרְצוּ בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם (ש"א כח כג). ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך וַיִּפְרָץ־בו ולא אבה ללכת ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך וַיִּפְרָץ־בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך (ש"ב יג כה–כז). ויאמר נעמן הואל קח ככרים וַיִּפְרָץ־בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים וכו' (מ"ב ה כג). —   ואמר המשורר: אמור לאדוניך אל יפרץ עלי1 פרץ (אד"ם הכהן, אמת ואמונה מחזה י, כל שירי אד"ם ומיכ"ל ג, 189).

—  הִפע', *הִפרִיץ, —  כמו קל: אמדוהו שאין יכול לקבל אלא שלש (מלקות) אפילו עומד ומפריץ אין מוסיפין לו (תוספת' מכות ה יג).