1 השבעים תרגמו את המלים ויצא הפרשדנה ויצא אהוד המסדרונה ϰαὶ ἐξῆλϑεν Αὼδ τὴν πϱοστάδα ϰαὶ ἐξῆλϑεν τοὺς διατεταγμένους כלו' פרשדנה — פרוזדור, והמסדרונה כאלו כתוב הַמְּסֻדָּרִין ועי' הערת המחבר לערך מִסְדְּרוֹן; והוול' המבארת את הענין בכמה מלים אומרת במקום ויצא הפרשדנה:   Statimqe per secreta naturae alvi stercora proruperant, מלשון פֶּרֶשׁ, וכנראה הלכה באותה דרך שהלך בה ת"י, שרש"י מבארו: תרגם יונתן ונפק אוכליה שפיך, עשאן בשתי תיבות ושי"ן משמשת לשתיהן ויצא הפרש שדונה, נשפך, שפך, שדא כתרגומו, ע"כ, ואחריהם כמה מפרשים. אך הסורי: ונפק מסרהבאית (ויצא מהר) ונפק אהוד לכסוסטרון (לפרוזדור). וריב"ג שה"ש, פרש אומר: וראוי להיות מקום ידוע אבל התרגום נהג בו מנהג פרש וכו', וראב"ע בשפת יתר, סי' צג, צלמות: ויאמר ר' אדונים שנוסף הו' על צלם ואמר הפרשדונה מן פרש ומה יעשה בד' ואינו כי אם מהעקרים וכו'. ורד"ק אחר הזכירן את ת"י: וי"מ הפרשדונה, מקום ישיבת הפרשים ומסדרונה מקום ישיבת העם הבאים אל המלך והמקום עשוי סדרים סדרים לשבת שם אבל אחר שאמר ויצא אהוד המסדרונה ידמה כי ויצא הראשון אינו אמור על אהוד ודעת התרגום נכונה ותרגם המסדרונה לאכסדרה, ע"כ. אבל למעשה אין בזה ראיה, כי כמה פעמים מסתים פסוק במקרא סתם, בלי הזכרת הנושא שכבר קדם זכרו בספור, אך הפסוק הבא, הפותח בהתפתחות חדשה בספור, מזכיר בראש את שם האיש שהוא גבור המאֹרע, ולפי תרגום השבעים אפילו הנוסח להפך: ויצא אהוד הפרשדונה ויצא המסדרונה. ואין כונה בכאלה. ובלי ספק אין כל הפרוש הזה אלא דרש הבא להבזות את האויב, כדרשות על פרעה ועל בעל פעור, וכפי שדרשו אף מסיך את רגליו כלשון נקיה ללא צרך.  אין הפרשדנה שתי מלים, שהרי אין דנה או אפילו שדנה בעברית, ולפחות במבנה המלה הפרשדונה הוא כמו המסדרונה, ש"ז עם סיום הכוון, המורה על מקום אשר לשם יצא.  ואין היוצא גם כאן לא הפרש (שאינו נזכר בפסוק) ולא הלהב (שאינו יוצא למקום מיוחד) אלא אהוד.  הפרשדונה והמסדרונה שניהם מורים אפוא על מקום, ועל פי הענין על מקום שבורחים דרכו.  וכבר העירו כמה מן החדשים על המלה האשור' פַּרְשְׁדִנֻּ, שבארוה בלשון חֹר, נקב וכדומה.  ואולם הפעל פרשד המצוי באשור' פרושו נס, ברח, ורגיל תה"פ מן הנִפע' נַפַּרְשֻׁדִשׁ, במנוסה, בבריחה, ועל כן פַּרְשְׁדוֹן בעבר' פַּרְשְׁדִנֻּ באשור' הם דרך לבריחה, דרך סתרים כמנהרה בקרקע, דרך מערות המסתתרת, שסֻדרה בבית המלך למען יברח שם בשעת סכנה (עי' ירמ' נב ז, ושם שער במשמ' חֹר, פרצה).  ובמובן זה יש לבאר גם את המלה המסדרונה, כי אף סדרים בא במקרא (איוב י כז) אך במשמ' כזו ולא כסדור סדר: צלמות ולא סדרים (עי' טורטשינר ס' איוב) שפרושו: צלמות וחשך שאין סדרים לברוח מפניהם כלשון הפס' שם לז יט:  לא נערך מפני חשך.  ולפי זה יהיה מסדרון ופרשדֹן ביתר דיוק מוצא לבריחה, Notausgang; sortie des ecours; emergency. exit.