* 1, פ"ע, —  א) פָּרַשׁ ממקום פלוני או מאדם פלוני, נפרד והלך ממנו, התרחק ממנו, sich absondern, entfernen; se séparer, s'eloigner; to separate, go away: הוא (הכהן הגדול) פורש ובוכה והן (זקני בית דין) פורשים ובוכין יומא א ה. למה הוא פורש ובוכה מפנה שצריך להשביעו ולמה הן פורשין ובוכין מפני שצרכו להשביעו תוספת' שם א ח. ‎פרוש לאחריך שמא תטמא רשב"ג, שם פרה יב יב. מי גרם ללוט ליפרש2 מן הצדיק ההוא הוי אומר זו מריבה ספרי דבר' רפו. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת ק"ש הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל ירוש' ברכ' ב ג. לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה בחדא משכנא, לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל, נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין ר"ש בן לקיש, שם שם ט ח. וטמא טמא יקרא, כדי שתהא הטומאה קורא לך בפיה ואומרת לך פרש שם מע"ש ה א. בשעת הרגל הטהורין מהלכין שיבולת והטמאין מהלכין מן הצד והטמאין מהלכין סתם והטהורין אומר להן פרושו שם שקל' ח א. פורשים מן המזנה ואין פורשין מביתה שמואל, שם סוטה א ז. ספדוהו במקור נדפס 'ספדוה' (את רבה בר נחמני) תלתא יומי ותלתא לילותא נפל פיתקא כל הפורש יהא בנידוי, ספדוהו במקור נדפס 'ספדוה' שבעה יומי נפל פיתקא לכו לביתכם לשלום ב"מ פו.. גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה אבל פורש זה לשער וזה לחנות ת"ר ב"ב ח:. בנן של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן ר' יוחנן, ע"ז נ.. וכדרך שהם פורשים מן ההיכל בשעת הקטרה כך היו פורשין מבין האולם בשעת הקטרה ר' יוסי, מד"ר במד' ז. מאחר שנדבקתי בו (בהקב"ה) יכולה אני (כנס"י) לפרוש ממנו, מאחר שנדבק בי יכול הוא לפרוש ממני שם שה"ש, אנה הלך. —  פָּרַשׁ מן האשה, התרחק ממנה, נמנע או חדל מהזדוגות: אבל לא שמענו שאמר המקום לפרוש מן האשה, אלא היו נכונים והיו נכונים לגזירה שוה, מה נכונים כאן לפרוש מן האשה אף והיו נכונים האמור להלן לפרוש מן האשה מכי', בחדש ג. מכניסין את המת לחדר ואת החתן ואת הכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש כתוב' ד.. שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה שבוע' יח.. מיכן אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן ר' יאשיה, שם יח:. שהיתה אומרת לו (שרה לפרעה) אשת איש אני ולא היה פורש ר' לוי, מד"ר בראש' מא. בנוהג שבעולם אדם נושא אשה בן ל' שנה בן מ' שנה משמוציא יציאותיו הוא בא לזקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ופורש ממנה מיד הוא, שם שה"ש, שררך אגן הסהר. —  והאשה מן האיש: הנבעלת לערל קשה לפרוש רב הונא, שם בראש' פ. —  וּפָרַשׁ מתורה או מדבר עבֵרה וכדו': ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות מכות ג טו. הזהרו שלא יטעה אתכם יצר הרע ותפרשו מן התורה שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק לע"ז ספרי דבר' מג. או הודע אליו חטאתו והביא השב מידיעתו חייב על שגגתו, יצא זה שאפי' יודע אינו פורש ירוש' תרומ' ח א. כל הפורש מדברי תורה אש אוכלתו רב, ב"ב עט.. מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים ע"ז ג:. אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין, ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה פרוש הימנו חול' ו.. מי שלבו חכם יודע הוא שאם יעבור על המצות יבא העת שיעשה הקב"ה משפט בו, והוא פורש מן העבירה מד"ר במד' יד. הואיל ואין בע"ז ממש למה קורא אותן אלוהות, א"ר פנחס בר חמא כדי ליתן שכר לכל מי שפורש ממנה שם דבר' ב. —  ופָרַשׁ מן הצבור, מדרכי צבור, לא נהג כמנהג הצבור, לא השתתף בחיי הצבור: אל תפרוש3 מן הצבור הלל, אבות ב ד. כל הפורש מדרכי צבור אין מתעסקין עמו בכל דבר שמח' ב י. את פרשת מדרך בנות ישראל שדרכן להיות מכוסות והלכת בדרכי הגוים שהן מהלכות ראשיהן פרועות מד"ר במד ט. —  פָּרַשׁ לדרכי ישראל, שב מדרכו והתחיל ללכת בדרכי ישראל: בנות הצדוקין בזמן שנוהוגות ללכת בדרכי אבותם הרי אלו ככותיות, פרשו לדרכי ישראל הרי אלו כישראל תוספת' נדה א ב. —  ועל דברים דוממים: איספלנית שפרשה מן האגד מחזירה עם האגד שם שבת ה ד. מקרצת שהיתה שלישית והשיך לה אחרות כולן שלישית בקדש, פרשו שלישית כולן טהורות שם טהר' א ב. אם משתפרוש גרעינה (של תמר) מתוך האוכל בשילה היא כל צורכה ר' יונה, ירוש' מעשר' א ב. שקידים המרים הרי אלו פטורין ומתוקין אינן חייבין עד שתפרוש קליפתן החיצונה ר' ישמעאל ב"ר יוסי משום אביו, שם שם א ד. מה המסמר הזה אי איפשר לו לפרוש מן הדלת בלא עץ כך אי איפשר לפרוש מן הפעור בלא נפשות ר' לעזר, שם סנה' י ב. טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה במאה טבעות ופרשו ארבעים למקום אחד וששים למקום אחר, פרשה אחת מארבעים אינה אוסרת, אחת מששים אוסרת רב, זבח' עד.. ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי, שחט בה ב' או רוב ב' ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלה, אבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כבשר הפורש מן החי רב אושעיא, חול' קכא:. —  טֻמאה הַפּוֹרֶשֶׁת מן האדם, טמאה שמקורה בגוף האדם: עשר טומאות פורשות מן האדם, מחוסר כפורים אסור בקודש ומותר בתרומה ובמעשר וכו' כלים א ה. —  ומליצה: כל הפורש ממך כפורש מחייו ר' טרפון לר"ע, תוספת' מקוא' א יט; ירוש' תרומ' ח ב; שם יומא א א; שם מגי' א יג; ועוד. —  וכפעל חוזר, פָּרַשׁ את עצמו4: אמר הקב"ה אתה רצית לפרוש עצמך מבני אדם וכו' מכי' מסכתא דשירתא ו. וכשם שאדם פורש את עצמו מן פירות ערלה כך מקולקלין בשפחות פרושין מן הכשרים ליום הדין מד"ר במד' י. —  ובסהמ"א: אלו שלחתי ואמרתי לו תן עיניך שהן מרמין לך לא היה פורש ר' יוחנן, בראש' רבתי, אלבק, 133. כמ"ש על קצת החסידים שהיו פורשים משבעים שערים משערי המותר מיראתם שער אחד משערי האסור ר"י א"ת, חו"ה, התשובה ה. ופרוש ממותרי השמע כפי יכלתך ואל תאמין לשמוע מה שלא יועילך שמעו שם, הפרישות ה. וכמו זאת תהיה העבודה שאין צריך עמה לפרוש ולהנזר הוא, כוזרי ג כב. שכל הפורש5 מן הצבור אינו רואה בנחמת הצבור רעב"ט, אבו' ב ד. —  ואמר הפיטן: טורף אפו שמא ירדפו חתתם בפרשו לילך ירא גם מסכנת דרכים ר' שמואל יזכה, יוצ' ויצא, שריד' מהגני', מ"צ ויס, 69. —  ובינ' פָעוּ', פָּרוּשׁ, שהבדילו והפרישו אותו: כך המקולקלין בשפחות פרושין מן הכשרים ליום הדין מד"ר במד' י. —  ועי' פָּרוּשׁ. —  ב) פָּרַשׁ בספינה, בים, לים, הפליג לנסיעה בספינה: היוצאין בשיירה והפורשין בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק, בתוך שלשים יום בודק ומשכים והולך לדרכו תוספת' פסח' ד א. מעשה באחד שנדר ולא שלם את נדרו והלך לפרוש בים הגדול ושקעה ספינתו ומת בים רב הונא, מד"ר ויקר' לז. הרבה פורשין לים ורובן חוזרין, יחידים הם שהולכים ולא חוזרין שם במד' ט. אם מבקש לפרוש כמו מצור לצידון מותר לו לפרוש אפילו בערב שבת שם שם טז. לא ממה שאדם יוצא ועמל בסחורה והולך ממזרח למערב נעשה עשיר, אפילו פורש בספינות והולך ממזרח למערב וחוזר על המדברות ועל ההרים אינו נעשה עשיר שם שם כב. מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו פורשין בים הגדול, נכנסה הספינה למקום שהמים לא היו מהלכין וכו' שם קהל', כל הנחלים. —  וּפָרְשָׁה הספינה לים, הפליגה: מעשה בספינה אחת של גוים שהיתה פורשת לים6 הגדול ר' תנחומא, ירוש' ברכ' ט א. משל לשני ספינות פורשות לים הגדול אחת יוצאת מן הלמן ואחת נכנסת ללמן מד"ר קהל', טוב שם. —  ובסהמ"א: אינו רוצה (העצל) להיות מהולכי מדבריות שמא יטרפוהו חיות ולא מפורשי ימים שמא תשבר הספינה ונמצא טובע ר"י בן נחמיאש, משלי כב יג. —  ועי' פִע'.

— נִפע', *נִפְרַשׁ, כמו קל, התרחק ונפרד: אמר הקב"ה (לנבוכדנצר) אתה רצית לפרוש עצמך מבני אדם, סוף בני אדם נפרשין ממך מכי', מסכתא דשירתא ו. —  °ובמשמ' התרחק מתאוות: עד שכל מי שנבדל ונפרש יאמר עליו ששב פילוסוף או הולך על דעת הפילוסופים ר"י א"ת, כוזרי ד יח. —  °ובמשמ' הֻפרש, הָפע': אבל לא נפרש (הדם) מן האבר ומובלע באבר הוא מותר לאכלו והזהיר, ויקר', א. —  °ובמשמ' היה פרוש לעצמו, הֻפרד: וכל נפרד מוגבל וכל מוגבל יש לו תכלית וכו' הוא, חו"ה, היחוד ז. כאשר הים כשהוא סוער כל מימיו נגרשים ונרעשים ואין נכרתים ולא נפרשים, כן נפשות הרשעים מתערבות יחד ומתלכלכות ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש ב, יב:. —  ואמר הפיטן: ומחנות נפרשים לארבעת ראשים, להלל נגשים לקדש הקדשים ר"י בן גיאת, יקרו להלל, שעה"ש 24. נכון ללבוש שמונה תמימים מכפר ביום תענית עוני, נפרש משבעה ימים לפני בוא יום יי' ראב"ע, אזכירה, איגר 233. והשב בן אשר מחיקך נגרש אל מקום הודו אשר מאבותיו ירש, ייסד היכל ויישב עיר ומגרש, ישב עולם לפני אלהים ואל יהי עוד נפרש פיוט בראש פרשת ואתחנן במדה"ג דבר' , הסגלה. —  °ובמשמ' היה נבדל, שונה, ואמר המשורר: ואם לא נפרשו מצוף אמריו הלא יפריש כצפעני פרישה רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי, 3.

—  פִע', *פֵּרַשׁ, פִּרֵשׁ, פירש, —  א) כמו קל, פֵּרַשׁ מאדם, מן האשה, האשה מן האיש, פִּרַשׁ מפריה ורביה, מן הצבור וכדו': מנין היתה מרים יודעת שפירש משה מפריה ורביה, אלא שראתה צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים ספרי' במד' צט. סיעה של כהנים עוברת ופירש אחד מהן ובעל הרי מצינו שתוקי כהן גדול ר' יוחנן, ירוש' כתוב' א ט. אמר לו הקב"ה להושע לא היה לך ללמוד ממשה רבך שכיון שדברתי עמו פירש מן האשה אף אתה בדול עצמך הימנה פסח' פז:. פלוני זה שפירש מן הציבור אל יראה בנחמת צבור תענ' יא.. כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם ר' סימון, מד"ר בראש' כ. אמר (אדה"ר) הואיל וכך אני מוליד והן הולכין למארה, מה עשה, פירש ממטתו ק"ל שנה הוא, דב"ר, ליברמן, 10. למה לא יתן עליה לבונה, לפי שהלבונה זכר לאמהות הוא שנאמר אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה וזו פירשה מדרכיהם, לפיכך תהא מזכרת עון ולא מזכרת זכות תנחו' נשא ג. בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על העכו"ם, פירשתם מן המצות ועשיתם את העבירות מיד מחוללין אתם שם שלח טו. כשראה משה שאין בו (בקרח) תועלת פירש הימנו שם קרח ו. הואיל ופירשו אלו מבניך אל תסתכל בחלקם תניחנו האש לא תאכלנו שם שם ז. שבשעה שראה הקב"ה כל אותם הדורות שהיו עכו"ם ואברהם עמד ופירש מהם ולא השוה להם וכו' פסיק' רב', אנכי אנכי, קנ.. משל לשנים שפירשו זה מזה על הדרך זה הלך לו מיל לצפון וזה הלך לו מיל לדרום מדה"ג ברא' ד ט, הסגלה. —  ומליצה: זה פירש למיתה וזה פירש לחיים קידוש' כג:7. שנה וּפֵרַשׁ, עסק בתורה ואח"כ עזב אותה ויצא לתרבות רעה: גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאים עכו"ם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן, תנא, שנה ופירש יותר מכולם פסח' מט:. —  ועל דברים שאינם בע"ח: האסלה טמאה מדרס וטמא מת, פרשה8 העור טמא מדרס כלים כב י. חרש שפירש מדופנה של קדרה וכו' כדרך קבלתה טמאה שלא כדרך קבלתה טהורה תוספת' שם ב"ק ג ח. האגוז הזה כל זמן שעצו דבוק לפריו הוא משומר, פירש הימנו משליכים אותו לאשפות, כך ישראל וכו' פסיק רב', יהודה וישראל, מב.. —  וכפעל חוזר, פֵּרַשׁ עצמו כמו פֵּרַשׁ: מיד הוציא (עמרם) את יוכבד ופירש עצמו מתשמיש המטה וגרש את אשתו כשהיא מעוברת ג' חדשים מד"ר שמות א. —  ובמשמ' חדל, הפסיק,  aufhören; ceaser; to cease, פֵּרַשׁ היונק, חדל לינק, פֵּרַשׁ האיש מן האשה, הפסיק את התשמיש: יונק והולך אפילו ארבע וחמש שנים, פירש אין מחזירין אותו ר' יהושע, ירוש' כתוב' ה ו. בד"א בזמן שפירש מתוך בריו אבל אם פירש מתוך חלייו מחזירין אותו מיד ר' חזקיה, שם שם. היה משמש עם הטהורה אמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו שבוע' יז:. —  וּפֵרַשׁ בים, פֵּרְשָׁה הספינה בים: בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו, חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא גיט' ו ה. הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה, מיושבי היבשה אסור ביורדי הים וכו' לא כאלו שהולכין מעכו לחיפה אל במי שדרכו לפרש9 נדר' ג ו. היוצאין  בשיירא והמפרשין בספינה קורין עמהן בארבעה עשר תוספת' מגיל' א ב. ואם פירש (הספן) למקום שאין בני אדם מפרישין10 אין צריכין להעמיד לו ספינה אחרת שם ב"מ יא כו. בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג, המהלך בדרך בעצמו והישן בבית אפל לעצמו והמפרש לים הגדול ר' לוי, ירוש' שבת ב ג. היוצא לפרש קודם שלשים יום אינו צריך לבדוק שם פסח' א א. אבותינו נהגו שלא לפרש11 בים הגדול שם שם ד א. אסור לפרש (במועד) לים הגדול ר' יודה, שם מו"ק ג א. מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול ר"ע, שם יבמ' טז ד. מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו מפרשים12 בים הגדול מד"ר בראש' יג. ע"י שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיה שם ויקר' כה. מעשה בספינה אחת גדולה מפרשת לים הגדול נטלה הרוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין שם קהל' שלח לחמך. —  מְפָרְשֵׁי יַמִּים, ההולכים בים: חיזרתי על כל מפרשי ימים ואמרו לי כולכא שמו (של הכלך) רשב"ג, ירוש' שבת ב א. מפרשי ימים והולכי מדברות קוראין כדרכן בארבעה עשר שם מגי' ב ג. אנשי מעמדות ואנשי משמר היו מתענין בכל יום, בשני על מפרשי הים וכו' בשלישי על מהלכי דרכים וכו' סופר' יז ה. רמז למפרשי ימים שיהיו נזכרים את בתיהם ובאים מיד ר' אבא בר יודן, מד"ר בראש' כג. לפי שבעולם הזה גשמים טרדות לעולם, יוצאי דרכים מצירין בהם מפרשי ימים מצירין בהם שם ויקר' לה. —  מְפָרֶשֶׁת, הספינה המפרשת בים: אפילו מפרשות שהיו בים13 היו ניצולות בזכותו של אברהם ר' חנינא, שם בראש' לט, הוצ' תיאודור, 376. —  ובסהמ"א: יודוך ה' אלהינו יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים סוחרים מפרשי ים ברכולותם הוספ' ותקונ' לסדר רע"ג, 24. —  ב) במשמ' פ"י, כמו הִפע', הפריש והבדיל: לשני אתליטין שהיו עומדין ומתגוששין לפני המלך, אילו רצה המלך פירשן ולא רצה המלך לפרשן, נתחזק אחד מהן על חבירו והרגו ר"ש בן יוחאי, מד"ר בראש' כב. —  ועי' פָּשַׁר פִע'.

—  הִפע', *הִפְרִישׁ, —  הפריד, הבדיל, העמיד לחוד, הסיר, absondern; séparer; to separate14, הִפְרִישׁ תרומה, מעשר, פאה, קרבן וכדו': הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו ומברכין עליו ומזמנין עליו ומפרישין אותו ערום בין השמשות דמאי א ד. הנחתומין לא חייבו אותן חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה שם ב ד. המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו אבל לא למקום אחר תרומ' ד א. כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב פסח' ג ג. לא זהו חמץ שמוזהרים עליו בבל יראה ובבל ימצא אלא מפרשתה15 ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה ר' יהושע, שם שם. המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין ואינו חושש שמא מת הכהן או הלוי או העני גיט' ג ז. המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות, מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני, מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין, אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת שם שם ח. הפריש פיאה משדה לחבירתה לא קדשה ר' יוסי בר חנינא, ירוש' פאה ב א. ואינו מפריש מן הקציר לא על הקציר ולא על הקמה שם שם ב ז. בדין היה תרומת מעשר של דמאי שלא יפריש עליה חומש ולמה אמרו שיפריש, מפני גדירה, שאם את אומר לו שלא יפריש אף הוא אינו נוהג בה בקדושה, ובדין היה מעשר שני של דמאי שיפריש עליו חומש, ולמה אמרו שלא יפריש, מפני גדירו, שאם אומר את לו שיפריש אף הוא אינו מפריש כל עיקר שם דמאי א ב. רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומה ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן ר' יוחנן, שם חלה ד י. בשעה שגזרו על הדמאי רוב העם מפרישין אותו לתוך בתיהן שם ערלה ב א. שכן אדם מפריש על בתו קטנה וכו' שכן אדם מפריש על אשתו חרשת שם פסח' ח א. הפריש פסחו ואמר על מנת שלא יימנה אחר עמי אין אחר נמנה עמו רב הונא, שם שם ח ד. בעלה (של הסוטה במקור נדפס 'ססוטה') מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה שם סוטה ב א. מי שהוא מפריש יתודה ומי שאינו מפריש לא יתודה שם שם ט יא. הפרישו קרבנן ואמרו הרי אנו הולכין לכפור בבי"ד וכו' שם שבוע' ד ד. שיצא הוולד תחילה והפריש לו קרבן שם נדה ג ד. מי הפריש לי תרומה עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש לפני חלה עד שלא נתתי לו עיסה וכו' מד"ר ויקר' כז. כיצד אתה מכבדו מהונך מפריש לקט שכחה ופאה ר' יודן, מדה"ג דבר' ה טז, הסגלה. —  ועל דברים אחרים: מטלית שטלייה על הקופה מטמאה אחד ופוסלת אחד, הפרישה מן הקופה הקופה מטמאה אחד ופוסלת אחד והמטלית טהורה, טלייה על הבגד מטמא שנים ופוסלת אחד, הפרישה מן הבגד הבגד מטמא אחד ופוסל אחד וכו' כלים כח ו. מפריש שלשת מנים (מן הקטרת) מערב יום הכיפורים ומחזירן למכתשת כדי למלאת ממנה חפניו כדי לקיים בה דקה מן הדקה ירוש' יומא ד ה. אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן שם חגי' ג ה. עשה לו שני סדינין אחד לשכיבה ואחד לעורות עד שיפרישם בטהרה, ר"ש מטהר עד שיפרישם בטומאה שם גיט' ג א. הבדילו (את האור) לצדיקים לעתיד לבא, למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו מד"ר בראש' ג. טבח הייתי וכל בהמה יפה שהייתי רואה כל ימות השבת הייתי מפרישה לשבת שם שם יא. —  ועל עיר: שלש  עיירות הפריש משה בעבר הירדן ומשבאו לארץ הפרישו עוד שלש ירוש' מכות ב ז. —  וְהִפְרִישׁ בין דבר לדבר, או בין אדם לאדם: מה צפעון זה מפריש16 בין מיתה לחיים כך הפריש היין בין אדם לחוה וכו' כך הפריש היין בין נח לבניו לעבדות וכו' כך הפריש היין בין לוט לבנותיו לממזרות וכו' כך הפריש היין בין אהרן ובניו למיתה מד"ר ויקר' יב. —  ובהשאלה, עשה הֶפְרֵשׁ והבדל עניני: הפריש הכתוב בין העושה מאהבה לעושה מיראה ספרי דבר' לב. —  וְהִפְרִישׁ את האדם מביתו, מאדם אחר: שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין יומא א א. ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה כתוב' ג:. —  וְהִפְרִישׁ את האדם, הרחיקו: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה ר' יוחנן, נדר' לב.. —  ואת הדָבר: כיון שהפרשתו (את הקֹדש) מן הבית אין אתה נזקק לכל דבר ספרי דבר' שג. —  ובהשאלה הִפְרִישׁ את בנו לתורה, הקדישו ללמוד התורה בלבד: אם נתקיים לי בן הזה לתורה אני מפרישו אבויה אבי אלישע, ירוש' חגי' ב א. —  וְהִפְרִישׁ האדם עצמו מאחיו, פָּרַשׁ מהם: ומי גרם להם (לראובן גד וחצי שבט מנשה), על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל קנינם מד"ר במ' כב. —  וְהִפְרִישָׁה האשה הנדה17: נדה שבדקה עצמה יום שביעי ומצאתה טהורה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר ימים בדקה ומצאתה טמאה הרי היא בחזקת טהורה נדה י ב. —  וכמו קל, הִפְרִישׁ במשמ' פָּרַשׁ והתרחק: אע"פ שאתם לא עמי שתבקשו להפריש18 ממני אני לא אהיה לכם אין דעתי משתוית עמכם אלא בעל כרחכם תהיו עמי מד"ר במד' ב. —  וְהִפְרִישׁ לַיָּם, כמו קל ופִע'19: אין מפרישין לים הגדול לא בערב שבת ולא בחמישי בשבת ירוש' שבת א ח. —  ובסהמ"א: כשם שמפרישין חלה מן העיסה כך הפרישתו אשתו (של און בן פלת) ונצל בראש' רבתי, אלבק, 233. קטן שבא לכבות אין שומעין לו והוא שיהיה עושה על דעת אביו אבל מדעת עצמו אין בית דין מצווין להפרישו רמב"ם, שבת יב ז.  מטה הטמאה מדרס וכרך לה מזרן הכל טמא מדרס והפרישו המטה מדרס כשהיתה והמזרן מגע מדרס הוא, כלים כא י. וכאשר יבא המבקש לזקק מבוקשו וכבר מצא הקולות משובשים מסופקים וכו' והפריש מהם תחלה קול הקשת הגרמים וכו' ואח"כ יפריש מהם קולות החיים שאינם מדברים וכו' ויעלה וכו' אל קולות בני אדם וכו' עד שיפריש מהם הקול הטבעי וכו' ויעלה וכו' אל קול האדם הלמודי וכו' ויפריש ממנו האותיות הנפרדות וכו' ואחר כן יפריש מהם כל שם נפרד וכו' ואח"כ יפריש וכו' כל חלק שאיננו הגדה וכו' ר"י א"ת, או"ד הקד'. הכבד משכנו בצד ימין מהקיבה ותועלתו להפריש20 חלקי המיץ מתוך הדם אשר יוכשרו להשנות למרה לינדא, ראשית למודים א ט, מב:. —  ואמר הפיטן: טלול הקדיש טיעתו השריש טמונים להגריש טרוד ולהפריש שלמה הבבלי, אל נשא, יוצ' שבת בראשית. ראה איש נבוב נמשל כזבוב ריח מר יבאיש וישכח סופו יום תוך גופו המון רמה יפריש ראב"ע, אפתח שפתי, איגר 206.

—  הָפע', הָפְרַשׁ, בינ' מָפְרָשׁ, מופרש, —  שהפריש את עצמו, שהפרישו אותו: האומר לחבירו מודרני ממך מופרשני ממך מרוחקני ממך שאיני אוכל לך שאיני טועם לך אסור נדר' א א. בא וראה כמה מופרשין דרכי הקדוש ברוך הוא מדרכי בשר ודם, בשר ודם במתוק מרפא את המר אבל הקב"ה מרפא את המר במר רשב"ג, מכי' ויסע א. —  °נבדל כעומד בפני עצמו: וזה העצם לא ישאר עצמו מופרש מצורות המושכלות עד שיהיה לו מהות מופרש ולצורות שבו מהות מופרש אבל זה העצם נפשו ישוב אותה הצורה השכל והמושכלות לאלפראבי. שכל שתי גזרות מופרשות לא יתחייב מהם דבר אחר כל עיקר אחיטוב הרופא, תרג'  מלות ההגיון ו.

—  הִתפ', *הִתְפָּרֵשׁ, —  כמו קל, נִפְרַד: מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, אתון גבי רבי שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין, אמר להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה מד"ר שה"ש, נגילה ונשמחה. —  ובסהמ"א: אין האחים מתפרשים אלא מתוך המות פדר"א נד. —  ואמר הפיטן: מדמיעים עיין בביקושים עת מהכהן מתפרשים, הוא דורש נדרשים והם לפניו דורשים עבודת יוה"כ, Elbog. Stud., עמ' 172. —  °ובמשמ' נִבְדַּל, היה הפרש והבדל בינו ובין אחר: ועוד היה מתחייב מזה בטול אחר והוא שלא היה יתרון לנפש הצדיק על נפש הרשע לפיכך יש לנו להאמין שהן מתפרשות זו מזו בעצמות השגתן יסודות המשכיל לדוד ב"ר יו"ט ה; בספ' דברי חכמים, נח.

—  פֻע', °פֹּרַשׁ, בינ' מְפֹרָשׁ, —  כמו הָפע', שהפרישו אותו: כשאסרו דם האיברים לא אסרו אלא במפורש מן האברים אבל לא נפרש מן האבר והמובלע באבר הוא מותר לאכלו באותו אבר והזהיר, ויקרא, א. תרומיה, מפורשת, תרומה היא שם הפרשה, תרומיה מפורשת והיתה להם הרצועה הזאת מפורשת מתרומת הארץ, מן התרומה הגדולה שהותרמה מן הארץ רש"י, יחזק' מח יב.