ה. פָּרַשׁ
° 1, קל לא נמצא.
— הִפע', °הִפְרִישׁ, — הִפְרִישׁ את הסוס, זרז אותו בְּפָרַשׁ ודרבן: ועל כן נקרא רוכב הסוס פרש על שם הפרישים שברגליו להפריש הסוס (ר"י קמחי, ס' הגלוי, 115).
הִתפ', °הִתְפָּרֵשׁ, — נעשה לְפָרָשׁ, לאביר: יש לדעת כי קצין אשקלוט היו לו ב' בנים גבירים שנתפרשו מיד המלך מזמן קרוב וכו' ולהם זינים אדומים כלם מצבע אחד אדום כי כן מנהג המתפרשים שלא ישאו זין בשנה ראשונה אלא מצבע אחד ונקרא הפרש כל אותה השנה הפרש החדש (מלך ארטוש, אוצר טוב, ברלינר,).
1 [עי' פָּרָשׁ, הערה.]