1 [במלים פֶּשֶׁת, פִּשְׁתָּה, פִּשְׁתָּן, (עי' בהערה הבאה), הנמצאות בעבר' בלבד, מרגשת כנראה גם התיו בשרשית, אף על פי שיתכן כי נולדה המלה הראשונה פֶּשֶׁת כצורת מקור של יפש, ופש, וכדומה. ואם כך הוא, אולי קשורה המלה פשת (מן יפש) אל האשור' אַפַשֻׁ, עשה, שממנו גם השם אָפִּשְׁתֻּ, והמשמש במיֻחד בקשר עם אֶקְלֻ (חקלאי, חלקת שדה), אַפַשֻ אֶקְלַ, עִבֵּד שדה, אֵפְּשֵׁת אֶקְלִי, עבוד שדה, תבואת שדה וכדו', שממנו יכל היה לצאת שמוש המלה פשת במשמ' תבואת שדה, ואח"כ בפרט מין תבואה מיֻחד, כגון פשתה. ואמנם אף אפשר כי משמעותה הקדומה של פשת היתה בגד, לבוש, וקרובה היא אל פשט במשמ' פרשׂ, שטח; ואף לא מן הנמנע הוא כי מקור הצמח מארץ אחרת ומשם בא שמו לעברית.
ביתר הלשונות השמיות, וגם בכנענית של הצידונים, משמש במקום פשת השרש כתה, כתן, שממנו אף כֻּתֹּנֶת, ועי' כתן. ואמנם מזכיר לֵו באחרונה (Flora II, עמ' 210) בצורה פונית φοιστ, אך מבלי לסמן את מקורו.]