פִּשְׁרָה
*, ש"נ, — פשירת חֹם החולה. רפוי1, ואמר בן סירא: אשר יצלח לו פשרה ורפאות למען מחיה (ב"ס גני' לח יד).
1 [בבן-סירא היוני ἀνάπαυσιν, כלו' הנפש החולה, אך בעקר כנראה פשירת החום. ויש מבארים הכרת פשר המחלה, אבחנה (diagnosis), או שמנקדים פִּשְׁרֹה (של החלי), ואינו מסתבר.]