*, ש"ז,—  כמו פִּסָּיוֹן, תכונת הדבר הַפּוֹשֶׁה, התפשטות, התרחבות,  Ausbreitung; propagation; sprea(ding): יש בשער לבן מה שאין בפשיון ויש פשיון מה שאין בשער לבן וכו' (נגע' ד א). החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון וכו' (שם ה ב). בהרת ובה פשיון פרחה בכולו טהור (שם ח ג). —  ואמר הפיטן:המלשין שת פיהו לא תשא שמע שוא במלולים, לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים (רסע"ג, אזהרות, קבץ מע"י גאו', ב, עמ' 51). טחבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר, חקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר, יסגר בנתק פעמים ויראה פשיונו אולי ישוב ויתעבר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר (הוא, שם שם).