פשׂק

1, ממנו פָּשַׂק.



1 [בארמ' ובסור' פסק, וכן בעבר' שבתו"מ (עי' פסק, הערות, וקרוב השרש אל פסג, פשׂע, פסע. ובערב' הכתובה והמדֻברת באים פשׁח, פשׁח', ואף פרשׁח, פרשׁח' فشح, فشخ, فرشح, فرشخ, במשמ' פשׂק רגליו.]

חיפוש במילון: