1, ש"נ, כנ' פִּתִּי, פִּתְּךָ, פִּתֵּךְ, פִּתּוֹ, מ"ר פִּתִּים, — פַּת לחם, פרוסת לחם: ואקחה פת לחם וסעדו לבכם (בראש' יח ה). והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פַּת לחם (ש"א ב לו). ועל פַּת לחם יפשע גבר (משלי כח כא). — ובלא מלת לחם: ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדרו מִפִּתּוֹ תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת (ש"ב יב ג). פִּתְּךָ אכלת תקיאנה (משלי כג ח). ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פִּתֵּךְ בחמץ (רות ב יד). — פַּת חרבה: טוב פַּת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב (משלי יז א). — ובמ"ר במשמ' פרורים קטנים: פתות אותה פִּתִּים ויצקת עליה שמן (ויקר' ב ו). תפיני מנחת פִּתִּים תקריב (שם ו יד). משליח קרחו כְּפִתִּים לפני קרתו מי יעמד (תהל' קמז יז). — ובתו"מ: הפגים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה (שביע' ד ז). הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה רבי מאיר אוסר ורבי יהודה מתיר (תרומ' י ג). תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת (שם שם ד). אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום (שבת א י). עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד (ב"מ ז א). אלו דברים של עובדי אלילים אסורין וכו' חלב וכו' והפת והשמן שלהן (ע"ז ב ה). נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורבין עמו אבל מוליכין עמו פת לפלטר (שם ד ט). כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל (אב' ו ד). מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבתות (ר"מ, תוספת' ברכ' א א). אפילו ראה את הפת ואמר ברוך שברא פת זו, כמה היא נאה, זו ברכתה (הוא, שם שם ד ז). אורח רע מה הוא אומר וכי מה אכלתי לו, פת אחת אכלתי לו, חתיכה אחת אכלתי לו וכו' (בן זומא, שם שם ז ב). היה (העני) משתמש בכלי מילת נותנין לו כלי מילת, פת נותנין לו פת (שם פאה, ד י). כשהייתי למד תורה אצל ר' יוחנן בן החורנית ראיתיו שאכל פיתו חריבה שהיו שני בצרות (ר' אלעזר בר' צדוק, שם עדי' ב ב). זריזות הן הנשים בפת יותר מן התבשיל, מה בין פת ומה בין תבשיל, תבשיל דרכו לאכול רותח, פת אין דרכו לוכל רותחת (רבי יעקב בר אחא בשם רבי אסי, ירוש' שבת א י). פת חמה חמתה בצידה (שם שם). ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא (ר"ש בן אלעזר, שם ביצה ב א). אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד (ר' יוחנן שם שם ז ב). ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ (ברכ' לה.). ארבעה דברים נאמרו בפת, אין מניחין בשר חי על הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת ואין זורקין את הפת ואין סומכין את הקערה בפת (שם נ:). כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול (בן זומא, שם נח.). שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת (שמואל, שם קח:). הללו פיתן מתעפשת והללו אין פיתן מתעפשת (יומא לח.). אין אופין פת עבה  בפסח וכמה פת עבה א"ר הונא טפח (ב"ש, ביצה כב:). כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה (תנא דבי שמואל, ר"ה כט:). האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה וכו' אף אלו נדרי זירוזין (ר' אליעזר בן יעקב, נדר' כד.). ראשין פועלין לטבל פיתם בציר כדי שיאכלו ענבים הרבה (ב"מ פט.). י"ג דברים נאמרו בפת שחרית, מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין וכו' (ת"ר, שם קז:). פעם אחת יצא רבי לשדה והביא עובד כוכבים לפניו פת פורני מאפה סאה אמר רבי כמה נאה פת זו וכו' כסבורין העם התיר רבי הפת, ולא היא, רבי לא התיר את הפת וכו' פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה פת דחוק לתלמידים וכו' (ע"ז לח:). נתת פת לנער, הודע את אמו (משל הדיוט, שמח' א א). אמר להם יהודה הניחו לזקן עד שתכלה הפת (מד"ר בראש' צא). — ובמשל לתאות האיש לאשה: שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו (יומא יח:). — ומינים שונים של פת: מצא בה פת הולכין אחר רוב הנחתומין, ואם היתה פת עיסה הולכין אחר רוב אוכלי פת עיסה, ר' יהודה אומר אם היתה פת קיבר הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר (מכשיר' ב ח). מציל פת נקייה אין צריך להציל פת הדראה (תוספת' שבת יג ז). לחם עוני, פרט לחלות ואשישה, יכול לא יהיה אדם יוצא אלא בפת הדראה ת"ל תאכל עליו מצות, אפילו במצות של שלמה (ספרי דבר' קל). פת נקייה טמאה ופת קיבר טהורה, רבי חייא בר אבא בשם רבי אחא על איזה מהן שירצה יברך (ירוש' ברכ' ו א). בדברים הללו מזכירין אותן (את בית גרמו) לשבח שלא יצא ביד בניהם פת נקיה מעולם, שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין (שם שקל' ה ב). אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין, אם אמרו בפת עמילה יאמרו בפת שאינו עמילה (ר' יוסף, פסח' לז.). יוצאין בפת נקייה והדראה (שם מ.). שלשה דברים מרבין הזבל וכופפין את הקומה ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם אלו הן פת קיבר ושכר חדש וירק חי (שם מב.). המוליך וכו' קמח לנחתום ועשאו פת גיפולין (ב"ק צט:). שבועה שלא אוכל פת חיטין והושיט ידו לסל ליטול פת שעורין וכו' (שבוע' כו.). ה' דברים משיבים את הלמוד, פת פחמין וכל שכן פחמין עצמן (הור' יג:). פת חטין או פת שעורים מי טב2 אוכלה בלפתן (מד"ר, קהל' סדרא ב, כי העושק). ובסהמ"א: הלך לו לצרפת וקבלתו אשה אלמנה בכבוד גדול אמו של יונה היתה ומפתה ומשמנה היו אוכלים ושותים (פדר"א לג). פת לישה, פת עריכה (ילק' שמע' תהל' תרסב). מה בצע, כשישבו לאכול ובאו לבצוע את הפת בקשו לברך א"ל יהודה, אחינו אנו הורגים ועל הפת אנו מברכים (בראש' רבתי, אלבק, 175). הרי שבע פורעניות חרב מצור וכו' פת נפולת וכו' (רש"י ויקר' כו כו). —  ומ"ר °פִּתּוֹת: היכי דלקח קמח מכל בית וערבוהו ואפאוהו פיתות שלמות כבר ערבו בבית ואף בפת שלמה (תשו' גאו', בית תלמוד ד, 119).