פתת

1, ממנו פַּת, פְּתוֹת, פָּתִית, *פְּתִיתָה, *פִּתְפּוּת, פָּתַת.


1 [וכן בסור' ובערב' פַּתַּ فتّ, ובכוש' פַתַתַ, שבר, פתת לפרורים, ועי' גם ב. פָּתָה הערה 3].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים