אִידָן

* 1, עִידָן, ש"ז, — א) עי' אִדָּן.  — ב) כעין צמר בין הקלפה והעץ בקצת אילנות, Bast; liber bast : ולא בפתילת האידן2 (שבת ב א).



1 משקל מִיכָל.

2 כך בכל נוסחאותינו, וכן בכ"י וכן בר"ח הנדפס בש"ס וילנה.  ובכ"י גוף פרוש המשניות של הרמבם בערב' אַדָּן.  ובערוך ערך עמרנית) הובאה הגרסה עידן, בעין, והביא גרסה זו גם תנחום ירושלמי.  והנה כבר קבעתי למלה זו ערך אִדָּן, ופרשתיה על פי פרושה של גמרה בבלי (שבת כ:) שתרגמה אידן באחוינה,  ועפ"י המסֻפר בגמרה שם שרבין ואביי היו מהלכים בדרך וראה רבין ערבות ואמר לו לאביי: זהו אידן שבמשנה. ועין הערה לערך אִדָּן.  אבל הירושלמי ירו' שבת ב ד ג מפרש אידן עירניתא, והסכימו המפרשים שצ"ל עמרניתא, והוא הליפים כעין צמר שבין הקלפה והעץ.  וכן נראה מפרוש הרמב"ם (שבת ב א) וז"ל פתילת האידן כמין צמר המתהוה במין ממיני העץ, ע"כ.  וכן תנחום ירושלמי בפרוש: פתילת העידן ויקרא איצ'א באלף אידן והוא צופה תטלע עלי בעץ, אלאעשאב ליינה כאלקטן תעלק פיה אלנאר וקד יֹפתל מן הד'י אלנבאת וג'ירה ממא ישבהה מן אלחלאפי ואלקצ'באן וערוק אלאשגאר ואללייף ונחוהא חבאל ויֹעמל מנהא חצר וינסג מנהא קפף ואואני לאלאת'מאר ונחוהא פתֹסמא תלך אלחבאל אל מפתולה מן הד'א אלנבאתאת עדנים (כ"י ערך עדן).  ובעברית: פתילת העידן ויקרא כמו"כ באלף אידן והוא (ר"ל האידן) צמר יעלה על קצת העשבים כעין צמר גפן, ותאחז בו האור וכבר יפתלו מן אלה הצמחים וכיוצא בהם מן החלף והקנים וגידי האילנות וכדומה חבלים יעשו מהם מחצלאות ויארגו מהם קפות וטנא לפֵרות וכיוצא בזה, ושם אלה החבלים הפתֻלים מן אלה הצמחים עדנים.  וכן תרגם לֶו אדן Weidebast.  ויש אולי ליחד לגוף האילן המשקל הדגוש  אִדָּן או אַדָּן, ולהעמרנית שתחת הקלפה המשקל אידן.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים