פָּתִין

* 1, ש"ז,— קורה מאֻזנת, מֻנחת על עמוד (הנקרא ראש) ומכסה על שני בתים, uerbalken; traverse; cross-beam: בית הבנוי ראש ופתין, נראה (הנגע) בראש נוטל את כולו, נראה בפתין נוטל את שלו ומניח את של חבירו (רבי אליעזר, נגעים יג ב).



1 [במשנה מנק' ליוורנו: פִּתִּין, ואצל בוקשטורף: פְּתִין, ואולי השם קרוב אל מִפְתָן, אך יתכן שהכונה פְּתִין, מ"ר של פֹּתִי במשמ' קורה שברֹחב.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים