עַנְוָה
ש"נ, — כמו עֲנָוָה: והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה1 צדק ותורך נוראות ימינך (תהל' מה ה)
1 [ אמר ראב"ע, וז"ל: ומלת וענוה צדק בין עומדת ובין נסמכת, ע"כ. כלומ' שהנקוד הוא מרכב מן נקוד הנפרד והנסמך. ולדעת רד"ק הוא משקל שונה מן הצורה עֲנָוָה. ובתרג': וַעֲנָוָה וצדק, וכן בשבע' והירונ'. ועקילס והסורי תרגמו כמו וְעַנְוַת צדק. ואולי בא הנקוד המקֻצר מפני המקף שמחבר בין שני השמות וענוה־צדק לדבור מרכב.]