א. צהב

1, ממנו א. צָהַב, צָהֹב, *צִהוּב, ° צְהִיבוּת 2.


1 בערב' צ'הב ضھب, ממש כמו בעבר'. [וקרוב השרש אל זהב, ועי' גם צלהב.]

2 [וגזרו בזמן החדש משרש א. צהב גם צַהֶבֶת, ש"נ, Gelbsucht; jaunisse; jaundice.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים