*, ציהוב, ש"ז, — הפיכת הצבע לצָהֹב, צביעה בצבע צהב, צבע צהב ומזהיר: יכול כל התורים יהיו כשרין וכל בני יונה יהו פסולים ת"ל מן התורים לא כל התורי', מן בני יונה ולא כל בני יונה, פרט לתחלת הצהוב שבזה ושבזה (ספרא ויס, ויקר' פרק ח). — ובסהמ"א: אי זהו גמר מלאכתן של פירות הקישואין  והדילועין והאבטיחין משישפשף בידו ויסיר הציהוב שעליהן כמו שער דק וכו' (רמב"ם, מעשר ג ח).