°, פ"י, — היה צִחַה הצמא, גוע מצמא.Verdursten

to be parched with thirst ;  mourir de soif,  ואמר הפיטן: אשרי עין ראתה נוגה חוט כנהוגים והכבוד מחופף כנגד צמים וצהים. והכהן נואם סליחת שוכן גבהים ומראהו כמראה מלאך האלהים (רשב"ג, אשרי עין, עבודת יוה"כ, ספרד'). ואל תבזה ענותם לך וצהים, דרשוך ביום זה והם צמאים ורהים (אשר לו כל תפלה, סליח' נעילה, סדור ארם צובה, תר"ע.). ואמר המשורר: חלו מלכים וצהו בפחד נשלהו ( ר"ש שבזי, סנחאן עאלי, שירי תימן, 373).