ש"ז, מ"ר צירִים, סמי' צִירֵי, כנ' צִירֵי, צִרֶיהָ, — כאבי היולדה קרוב לְהַלֵּדָה, Wehen e. Gebärenden;travail de l'enfantement; labour-pains, ונהפכו על האשה צִירֶיהָ, התחילו הכאבים: וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלוהים ומת חמיה ואשה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צִרֶיהָ (ש"א ד יט). — ובהשאלה גם לְזָכָר, במשמ' נבהל מאד: נהפכו צִירַי עלי ולא עצרתי כח (דני' י ו). — ואחזוה צִירִים, ובהשאלה לזכר אֲחָזוּהוּ צִירִים: על כן מלאו מתני חלחלה צִירִים אחזוני כְּצִירֵי יולדה (ישע' כא ג). ונבהלו צִירִים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון (שם יג ח). — ובמדר': וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה (פסיק' רב', קומי אורי, קסב.). — ובסהמ"א, גם ביחיד, ואף במשמ' כאב בכלל: וכאשר השלמתי שירתי ראיתי כי בשירי לא ירפא צירי ובהגיוני לא יסור יגוני ונגינתי לא תעביר עגמתי (ר"י חריזי, תחכ' ו, 77). וכשמעי מליו בכיתי לציריו וחיליו וכו' (שם כג, 214). ובעודי מתחולל בצירי ונגעי וכו' שמעתי קול דופק (שם מ, 314). קורות הזמן תקעו בלבי ציר נאמן1 (שם מח, 376). מי שיעלים חליו וציריו נעדר מזורו וציריו (מוסרי הפלוסופים א ה). — ואמר המשורר: והנה שברו צירים עצמי ולמה תשברו כסות וכדים (ר"ש הנגיד, עלי מה אקרעה, ברודי, 70). שלח לך לבו מקום קדשו ושם ציריו כמו ציריו (רשב"ג, אולי דמעות, שירי שלמה יא, דוקס, 21). תרופה בפניו ומזור בעיניו וגלעד במעניו צרי בו לכל ציר (רמב"ע, תרשיש א, 23). בקשו אנשי חשק וראו על תבל אם יולד זכר כי ימצא כל חושק צירי יולדה אם עפרו זכר (שם ד, 43). הפק צרי ומרפא לחזק ציריה והנשא וצפה לעצם שבריה (הוא, ידות נפש, שעה"ש 77). מה לך צביה תמנעי ציריך מדוד צלעיו מלאו ציריך (ר"י הלוי, מה לך, שעה"ש 92). מרפא נגעי צירך יהי צירך (ראב"ע, אחות נגע תורך, איגר 144). יבוא אדונך אז יביא לציריך צרי ויקנך וישלח אסיריך (הוא, יעלה יפת קול, שם 148). יודעיו מכל עברים לו יאתיו למצוא לצירים צרי בעת יחליו (הוא, איך ישליו, שם 190). צירים אחזוהו וקדחת בעת סעד בביתו אכסני פעמים (הוא, באתי ביום צום, כהנא א, 15). לך שברי רפא שברי ואת צירי ומכתי (הוא, לך אלי, שם שם, 204). בן איש בטח על צורך יום צירך כי בו יגעים ימצאו מנוח (ר"י חריזי, תחכ' ט, 91). אשר יסוב זמן עליו בציריו יבקש לו צרי מרפא לציריו (שם לו, 300). אשר יבטח בתהפכות זמנו יהיה נוקש ויתחל בצירו (הוא, הענק, אות ב, ס' זכרון להרכבי). ושטטתי לבקש מנדיביו ארוכה אל חלי לבי וציריו (הוא, איתיאל מחב' ח, העבד והשפחה, מלאכ' השיר לניבואר, 72). באפו יש חמת מות לכל חי וברצונו אמת מרפא לכל ציר (חרוז' משותפ', הוצ' ברודי, הקדם ב ב). דע כי הקימך אל למושיע בדורי ותחבושת לצירי ולכאב זמני צרי (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 263). צירי נדוד יאחזוני רעי חונוני חונוני (ר"י נג'ארה, צירי נדוד, עולת תמיד יט). ידיד נפשי בך חשקי, צרי תשלח לציר לבי (הוא, ידיד נפשי, שם לח). ציר אין מזור לו וטריה (ר"י פרנשיס, מתק שפתים, 73). צורי מאד צר לי, לצירי אין צרי (שם 92).
1 [עפ"י מכות נאמנות, חֳלָיִם נאמנים (דבר' כח נט) ועפ"י ציר נאמן (משלי כה יג).]