ד. צִיר

ש"ז, מ"ר צִירִים, —  פֶּסֶל: בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צִירִים (ישע' מה יו). וירדו בם ישרים לבקר וצירם1 לבלות שאול מזבל לו (תהל' מט יה).



1 [כך הכתיב; קרי וְצוּרָם, עי' ה. צוּר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים