ב. צִיר

ש"ז, כנ' צִירָהּ, — צִיר הַדֶּלֶת1, בליטה מתחת ומלמעלה כעין ידה בהדלת שהיא נכנסת לתוך הצנור ועליהן הדלת סֹבבת, Türangel; pivot; hinge of a door: הדלת תסוב על צִירָהּ ועצל על מטתו (משלי כו יד). — ובתו"מ מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור (ערוב' י יב). הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד (מו"ק א י). כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול והפותה שתחת הציר והציר והקורה והצינור שנעשו לקרקע (כלים יא ב). דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב, אמר אביי ביש להם ציר (עירוב' קא.). מירושלים ליריחו י' פרסאות וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת (רבב"ח, יומא לט:). במה דברים אמורים (שאין מחזירין את התריסין ביו"ט) בשיש להן ציר, אבל אין ציר דברי הכל מותר (ביצ' יא:). — *וצִירִים בגוף האשה, חיק האשה: שמא באשה בדקתם שהוסיף לה הכתוב שני צירים וב' דלתות (ר' ישמעאל, בכור' מה.). כשם שצירים לבית כך צירים לאשה שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צי]יה2 (ר' אלעזר, שם שם; ר' עקיבא מד"ר ויקר' יד). — *וצירי בשר באיש: ובאיש ליכא, והכתיב צירים אחזוני כצירי יולדה, צירי בשר, והכתיב אדני במראה נהפכו צירי, הבא נמי צירי בשר (אביי, בכור' מה.). — ובסהמ"א: שיהיו צירי הידות חרוצים מצדיהן (רש"י, שמות כו כד). וקראו אבנים בלשון שנים לענין הצירים שהם כפתח הרחם שהם שנים כמו שני צירי הדלת וכו' והצירים הם לאשה כצירי הרחם כי צירים שם משותף יאמר לצירי הדלת ויאמר לחבלים (שרשי רד"ק, אבן). — °ומ"ז צִירַיִם של הדלת: ואמר (ישו) לאמו כשלמדתי בבה"מ שמעתי רפואות השינים כך היא, תלך אם החולי ותניח דדיה במקור נדפס 'דהיה' בין ציריים לדלת והחולי יניק מדדיה וירפא, אמרה אמו קום בני ואני אניח דדי בין ציריים ואתה תניק, והלכה והניחה דדיה בין ציריים, ויקום ישוע ויסגור הדלת עם הדד וכו' (תולדות ישוע, 32). — אמר הפיטן: חרציו כגלגלו וצירי צריחו ונשמע קולו בבקעת יריחו3 (מאיר בר' יצחק, תפלה תקח, סליח' ער"ה). — ואמר המשורר: אמת לו צדקה תסובב כדלת והן הגביר לה לבדו יהי ציר (רמב"ע, תרשיש א, 23).4  — °ובמשמ' קֹטב הארץ, Pol;pôle;pole: ושתי הנקודות של ראשי הבריח או הקוטר הן צירי העולם, האחד ציר הצפוני והשני הציר הדרומי, והמחקרים קורין לו קוטב הצפוני וקוטב הדרומי, אשר על שני הצירים האלו יסובבו כל התשעה גלגלים כולם, (ר' דוד גאנז, נחמד ונעים א כא). שתדע שנמצאו בכדור הארץ בצד צפון שני מיני צירים הא' נקראת ציר העולם וכו' והציר השנית החדשה תקרא ציר מאגניט"ה (שם צא). וב' נקודות הקצוות אשר בפאת צפון ודרום המצויירים בדמיונך כאלו עליהם תנוע ותסוב מרוצתה המה יקראו צירי או קוטבי הארץ (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג, דבר אל הקורא, ד). — °ובשטח, ציר הָעִגּוּל, מרכז העגול, Mittelpunkt; Zentrum; center: ושטח העגול הוא המקיף אותו הקו אחד ובאמצעיתו נקודה שכל הקווים הישרים היוצאים ממנה אל הקו המקיף הם שווים זה אל זה והנקודה הזאת נקראת ציר העגול ונקראה בלשון הערבי מרכז (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, עמ' 9). אם יהיו שני קוים נפגשים בתוך העגול ולא יהיה אחד מהם עובר על ציר העגול וכו' (שם שם, 17). ובידוע שהקו הזה עובר על ציר העגול והוא קוטר להעגול (שם ב ד, 66). — °ונהוגה היום המלה צִיר במשמ' גליל ברזל שגלגל העגלה מסתובב עליו, סֶרֶן,  Achse; axe; axis, וציר הארץ במשמ' סרן דמיוני שכדור הארץ מסתובב עליו.



1 בארמ' ציר, צירין.

2 [כנראה הבינו בטוי זה במשמ' הפיכת אברים ממש. ועי' גם פרויס, Bilb-Talmud. Medizin, עמ' 129]

3 [עפ"י המסֻפר בתלמו' (יומא לט:), עי' לעיל.]

4ירוש' פסח' ח ח כתוב: אסרטיוטות היו שומרי צירין בירושלים וטבלו ואכלו פסחיהן לערב, ע"כ, וכן במק"א (שם נזיר ח ג): איסטרטיו' ושמרי צירי' היו בירושלים וכו'; ובתוספת' פסח' ז יג: אצטרדיות ושומרי צורים היו בירושלים שהיו טובלין ואוכלין את פסחיהם לערב. ועל כל פנים קשה להניח (כדעת המלונים) שבטוי זה, הבא בהקבלה אל אסטרטיוטות, כלו' אנשי צבא, יתכון לשומרים על צירי הדלתות דוקא. ואולי הנכון: שומרי חצירין (השוה: חצר המשתמרת (ב"מ יא.), ובמקרא: וגם תשמר את חצרי (זכר' ג ז)) והואיל ובטאו הצירין, ראו כאן הא הידיעה, כבהרבה מקרים אחרים, והשמיטוה.]

חיפוש במילון: