*, צייקן, צויקן, תוש"ז, — צר עין, קמצן, Geizig, Geizhals; avere; stingy, miser: הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל להנות מעצי המערכה (פסח' ז ח). להודיע לבא אחריו שהוא צויקן (רבי ירמיה בשם רבי הילא, ירוש' שם ז ח). — ובסהמ"א: פי' ורדינא מקום ואנשיה ציקנים וצרי עין ומקפידין זה על זה בין ככר גדול לככר קטן (   ערוך ערך ורדינא). אנשי ורדינא, ציקנין היו (רש"י, ערוב' מט.). ואנשים ציקנין וצרי עין בממונן היו (הוא, ביצה  כז., ד"ה אמ' ורדינא). מה אומרים הציקנים, בכל עת יהיו בגדיך לבנים1 (עמנואל, מחב' ו, 50). ועל ציקן אמר שלמה ע"ה אל תלחם את לחם רע עין (אורח' צדיקים, שער הציקנות, נב:). לכן ידקדק אדם בעשרו בעצמו ויהיה נדיב במקום שראוי לו להתנדב, ובמקום שאין ראוי לו להתנדב יהיה ציקן וכילי (שם שם, נג.). אבל הדבר ידוע שמקפידין מאד ומונין הימים והשעות על פיהן ישלם המעות ולא זו בלבד בחוב הנעשה על משך זמן יותר מלהצריך אלא אפילו הנעשה לשלם מיד בהראותו אינו יוצא מדי איסור אצל הסוחרים הציקנים וקפדנין המדקדקים ורואין אם המוכר נדחק וצריך למעות דמוזיל גבייתו (ר"י עמדין, שאילת יעבץ א לח, לב:). אנא ה' ידעתי אורח הגונים, הרחיקני דרך ציקנים, והוריני נתיב ותרנות, הסר ידי מפורענות (יאיר בכרך, שו"ת, חות יאיר, אנא ה' ידעתי, אחרי סי' רלח, לה.). ואנכי נסיתי לפתוח במפתח שלך ארגזים של אלה הציקנין ואיננו הולמם (יל"ג, אגרות א נה, 105).