*, ש"ז, — אמן, יוצר הצר צורה,Bildner, Bildhauer; sculpteur; sgulptor; ואף מציר צורות בדיו ובצבעים, Zeichner, Maler; dessinateur, peintre; draftsman, painter: חוט המשקולת שנים עשר וכו' של סיידין ושל ציירין כל שהן (כלים כט ג). יש לציירים סממנין שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות (נגע' ב א). מנהג בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים, והקדוש ברוך הוא אינו כן, צר צורה בתך צורה ומטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים,  והיינו דאמרה חנה אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו, מאי אין צור כאלהינו, אין צייר כאלהינו (ריב"ל , ברכ' י.). צייר גדול הוא אלהיכם אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו, תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות (פילוסופוס אחד לרבן גמליאל, מד"ר בראש' א). לשני ציירין , זה צר דמותו של זה וזה צר דמותו של זה (שם ויקר' יד). צור ילדך תשי, יוד של תשי זעירה, תש  ידי הצייר, א"ר אבהו למה הדבר דומה לצייר שהיה צר איקונין של מלך, בא לגמור הפרצוף אמרו לו מת המלך ועמד מלך אחר, כיון ששמע הצייר כך נתרשלו ידיו התחיל אומר מה אעשה מאלו הסמנין אם אצור אותו בצורת המלך הראשון או בצורת השני (שם במד' ט). כתיב וייצר ה' אלהים את האדם, מה תלמוד לומר אשר יצר, אלא הצור הוא צייר נאה, כביכול מתגאה בעולמו ואומר ראו בריה שבראתי וצורה שציירתי (רבי יצחק בר מריון, שם קהל', ופניתי אני). —  ובסהמ"א: ועין רואה תראה בה חזיונות נפלאים לא יתארם הציר בשרד ולא יכתבם סופר מהיר בחרט אנוש (מפו, אהבת ציון י. 80). — §צַיַּר־אוֹר, עושה צורות בפעולת האור, צלם, Phtograph; photraphe(r)