*, ש"ז, נק' צַיְתָנִית,—  אוהב להקשיב לשיחות אחרים, סקרן לשמע, neugierig; curieux; curious, eavesdropper: ארבע מדות בנשים, גרגרניות וצייתניות1 וקנאיות ועצלניות וכו' צייתניות1 מנין, דכתיב ושרה שמעת שהיתה מצייתת למלאכים (ר' לוי, דבר' רבה ליברמן, 106). כשבא הקדוש ב"ה לבראת חוה היה מתבונן מהיכן לבראת אותה וכו' אמר הקב"ה לא אברא אותה וכו' ולא מן העין שלא תהא עינה רמה, ולא מן האזן שלא תהיה צייתנית2 וכו' (ר' יהושע דסכנין, שם שם). — °ובמשמ' חיובית, בעל משמעת, השומע לדברי האל וכדו', gehorsam; obéissant; obedient: ועל פתחינו כל מגדים, אלו המידות הטובות שלמדו ישראל ע"י הצרות והשמדות, חדשים וגם ישנים, ישנים שהיו מעולם רחמנים, בישנים גומלי חסדים, חדשים, שנעשו סבלנים, מתונים צייתנים (מדרש שה"ש ז יד, גרינהוט, מו.).