צֵית
° 1, — לצד, כלפי gegen;vers;towards, ואמר הפיטן: פֹּּרַֹעַת דין ענמים, צודה מחבלים כרמים, קולעת עד צית רמים, רוטשת עד חוג תהומים2 (משה ברבי קלונימוס, אצולים מפרך, יוצ' אחרון פסח). בהיכל רוטפש בצחנת הרמים, רפסו ידלה עד צית מרומים (יודן הכהן, כלכול לחם, מחז' איטל' א, קס.).
1 [ע"פ הארמ' שבתרגומים.]
2 [ע"פ מדרש תנחומא, בובר, אמור ט: וכד זכינית לך חורבה וכל מה דאית בה זבינית מתהום ארעא עד צית שמיא, ע"כ. ושכיחה המלה בתרגומים הארמיים.]