°, ש"ז, —  שכבת החמרים הצוללים למטה בעת זקוק שמרי הנוזל לקרקע הכלי,  Niederschlag; sédiment; sediment:  אמרתי התדע צילול השתן הלבן והחלק אשר יצלול לתחתית הזכוכית אם הוא סימן רפואת החולה כאשר ישוט על פני המים או איננו סימן טוב כל כך, והצילול השחור אשר יצלול הוא סימן רע מאד או כאשר ישוט איננו סימן רע, אמר לא אדע (ר"י זבארה, ס' שעשועים י, דודזון, 120). —  ובמשמ' צלילת בני אדם לקרקע הים, טביעה בים, Untergehen; Ertrinken; submersion; drowning. ואמר הפיטן: צלול כחבו משליכי יאור זכרים, פורע פלשם סוף היות סכורים (משה בר קלונימוס, תחבולות עם, יוצ' אחרון פסח).