צִלּוּלִי

°, ת"ז, — מתכונת הדבר הצלול, המעביר אור, שקוף, durchscheinend; transparent: הבחינה השלישית שהלבנה היא חומר אטום וכו' אלו היתה ספירית או צלולית, אז כאשר תבדיל בין השמש לבין הארץ ופנינו, כלום היתה מעכבת אור וזוהר השמש מלעבור (טוביה כץ, מעשה טוביה, עולם הגלגלים ח, מח.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים