°, ש"נ, — הד, קול חוזר, Eche, Widerhall; écho; echo: צלילה היא ההברה אשר תתחדש מהאויר האחד בעינו כאשר נעצר בדבר אשר יקיפהו וימנעהו לצאת ויחזור נדחה בצדדי הדבר ההוא וכו' ויכפל הקול האחד בעינו על מספר הדחייה ההיא ויסוב כאלו הוא ענה לקול (ס' הגדרים). — ובמשמ' קול, צלצול: והקול נאמר על כל דבר שיש בו צלילות או צלצלות (ראב"ח, מגלת המגלה, מב). — וצלילת האזנים: תאר לו (לכובד השמע) ולצלילה יכוף האזן וכו' (נרבוני, אורח חיים ה א, כ"י ביהמ"ד שכטר). ואם (הכאב) מרוח והאות הצלילה והעתק הכאב (שם, בחליי הראש א, כ"י ביהמ"ד שכטר).