°, ש"נ, — מעשה הצולח ועובר במים, ואמר הפיטן: צליחת ירדן בו להתוות, צפית שה לבית אבות (ר"א קליר, מרימי, קרוב' לפ' החדש). צליחת אתוי נהרים, תצליח בו יהודה ואפרים הוא, אלים ביום מחוסן, תפלת טל. — וצליחת אור אלהים על אדם או עם: והצלחתך וצליחת אורך (ר"ז אלצ'אהרי, ס' המוסר, מחב' ט, כ"י תימנ').