°, ש"נ, — שה"פ מן צָמַח, מעשה הדבר הצומח: וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך (שמואל, תפלת הביננו, ברכ' כט.). — ובסהמ"א: ובכן תן כבוד ה' לעמך וכו' וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך (תפלת ר"ה). והאותות האלה נותנות לדעת החוזים בככבים צמיחת מלכות גדולה בעולם (ראב"ח, הנשיא, מגלת המגלה, 120). שהשנוי ימצא בארבעה מאמרות, במאמר העצם וכו' וימצא במאמר הכמה והוא הצמיחה וההתוך (ר"ש א"ת, מו"נ ב, ההקדמה הרביעית). ואין צמיחה ואין חסרון מבלתי שיקדם להם ההויה וההפסד (שם שם, ההקד' הי"ד). ועל צמיחת השנים האחרות זאת היא הסבה כי כאשר יהיה מזונו עב וקשה יצמיחו ויתרבו שניו חזקות יותר (ר"י זבארה, שעשועים ט, 109). בשנים אשר תגיע בהם הצמיחה לתכלית הגדול (קאנון א א ג). כי ברגע מעמד מרכז החמה מכל יום ויום נוכח אמצע היום אז יתחיל אורה להתילד ולהראות ע"פ האדמה עד שהוא הרגע הזה מכל יום ויום בהתיחסו למקומות היושב לגבי צמיחת אור החמה בארץ, דומה בענינו לעת צאת הולד ממעי אמו (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב טו). כאשר ביום א או בתחלת היום יכנס המזל והוא מתחבר בשרביט החמה בהיות החמה ולבנה במזל אחד והחבור ההוא נקרה הצלחה צומחת או צמיחת ההצלחה (ספר הלבנה, קבלה וכשוף, כ"י בריט' מוז'). ונעזרו בזה גם כן מהצמיחה וההתוך והספוגיות והמקשיות ומדמויים אחרים (ר"ח קרשקש, אור ה' א ב). הנה זהו אצלי ענין הספרים הארבעה האלה כלם שהיתה התחלתם מעת היות צמיחת ירושת ישראל וכבודם בהכנסם לארץ וכו' ועד עת ההפסד והחרבן והגלות ממנה (ר"י אברבנאל על נביאים ראשונים, הקד', מחקר ב). — ואמר המשורר: ותצמח הנפשות בה ותתניב צמיחת העשבים בגשמים (אלעזר הבבלי, מהללה, גנזי שכטר ג, 236). — °וכלי הצמיחה:  ואם היה הדבר כן תהיה נפש הצומחת תשמש בכלי הצמיחה בגידול וההזנה והולדת הדומה (אמו"ר לראב"ד א ו, אם הנפש אחת או רבות, 33). — °וכח צמיחה: ומבעלי חיים שאינן מדברים עולין למעלה גדולה מהן, והן החיים המדברים שיש בהם כח דיבור וכח תנועה וכח צמיחה וכח הרכבה מארבע יסודות (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, 99). — °ובמשמ' גִּדּוּל בגופו של החולה:  לפעמים בסבת הסתומים שבמיזיגטיריו"ם פנקריא"ס גלגדולא"ש נולדות צמיחה ומורסה וכיוצא (טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש ז, קד:)