°, ש"ז, — פעֻלת הַמְצַמְצַם והמדיק1: מהכא ליכא למישמע דרחמנא אמר עביד כי היכי דיכלת כמו שאתה יכול לכוין ואף על גב דלא הוי צמצום גמור דלא יהב מידה וכו' (רגמ"ה, בכורות יז:). אי אפשר לברר צמצום שבידי שמים כגון לידה דהכא שאין פנאי לברר ולדקדק אי זה יצא תחלה (תוס' שם שם, ד"ה אפשר). כאשר יאות לאנשים מדת הנדיבות כן יאות לנשים הצמצום והסדר (המאירי על משלי יא, אשת חן). — בְּצִמְצוּם, בדיוק, במדה מְכֻוֶּנֶת, וכדו': לפי שאי אפשר לצמצם בידי אדם לחלוק בצמצום גמור (רגמ"ה, בכורות יז:). בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל, כלומר בצמצום אני מוכר לך שדה שיש בו בור עפר כמו שמודדין במידת החבל, לא פחות ולא יותר (רשב"ם, ב"ב קג:). ובסמוך דקאמר התם דכל בבת אחת תרוייהו קדשי לאו ממש בבת אחת בצמצום אלא כדפרשינן (תוס' בכורות יח., ד"ה אפשר). וכל זמן שתמצא קשת הראיה והאורך הראשון שתערוך לה עם שני הקצין שלהם בצמצום יהיה הירח קטן ביותר ולא יראה אלא במקום גבוה ביותר (רמב"ם, קדה"ח יח ג). כשמשערין בכל האיסורין בין בששים בין במאה בין במאתים משערין במרק ובתבלין ובכל שיש בקדרה ובמה שבלעה קדרה מאחר שנפל האיסור לפי אומד הדעה, שהרי אי אפשר לעמוד על מה שבלעה בצמצום (הוא, מאכלות אסורות טו כד). ואוגד דברים שדרכן להאגד לבית למכור בשוק אכסרה כדרך שאוגדין להביא לבית, לא כדרך שאוגדין לשוק, כדי שלא יהיה כמוכר בצמצום (הוא, שמיטה ויובל ו ד). ארובה שבתוך תקרת הבית וקדרה מונחת על הארץ ומכוונת כנגד ארובה שאם תעלה תצא בצמצום מן הארובה וכו' (הוא, טומאת מת טז ה). מי שנקצצה בהרתו כולה שלא בכוונה טהור, קצצה בכוונה אם קצץ כל הבשר החי המקיפה אפילו כחוט השערה אין לו טהרה עולמית, קצצה בצמצום אין לו טהרה עד שתפרח בכולו (הוא, טומאת צרעת י ג). — וְצִמְצוּם, במשמ' מזונות מְצֻמְצָמִים, ואמר הפיטן: צמצומו תרויח בנקיות, פדהו מדקדוקי עניות (מאיר בן יצחק ש"ץ, תמור עבודת, סליח' מנח' יוה"כ). — וְצִמְצוּם בקבלה, במשמ' הגבלה והקטנה2 : ובהגבילו כבודו וכחו הבלתי תכלית, האציל מהות ועלול מוגבל, קראו הרב (ר' יצחק לוריא) צמצום בסוד הרמז הנעלם, רצונו שצמצם אורו הבלתי בעל תכלית המתפשט בלי שום שיעור וגבול ועזב בתוכו חלל או מקום פנוי (ר' אברהם כהן אירירה, שער השמים ה ח). — וצמצום אין סוף: ואז ניתן מקום לכל נמצאיו לימצא לספירות מקום לפי מה שהם, והוא הגבול ההשפעה, ולנפרדים לפי מה שהם, והוא מקום מצבם, כי לפי הנפרדים נעשה המקום להם, וזה הענין נקרא צמצום אין סוף (רמח"ל, פתחי חכמה ב, בנין המרכבה מלאכה ראשונה, ז:). — ומ"ר צִמְצוּמוֹת, ע"כ כונת כל הצמצומות כדי להוציא בחינת הדין שהיא ההנהגה (רמח"ל, חוקר ומקבל, 77).