צֶמֶק
*, ש"ז, דבר שצָמַק: אתה רואה את הצמק כאילו תפח (ר' ירמיה, ירוש' תרומ' ב ד). דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמק לתפוח (ר' יונה ור' יוסי, שם שם). ועכשיו שהיא שאור יפה והוא תפוח את רואה את התפוח כילו צמק ונראית חסירה וכו' ועכשיו שהשאור רע והוא צמק את רואה את הצמק כילו תפח ונראית יתירה (ר"מ, שם שם).