* 1, פיו"ע, — א) צִמְצְמָה האשה את עצמה, צִמְצֵם דבר עליה, כסה אותה בצעיף,  bederken, verschlefern; couvrir, voiler; to cover, to veil:  למטרונה שאמר לה המלך עברי לפני עברה לפניו והיתה מסתמכת על שפחתה וצימצמה פניה ולא ראתה המלך והשפחה ראתה (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר בראש' מה). למלך שכעס על מטרונא ודחפה והוציאה חוץ לפלטין, הלכה וצמצמה פניה (ועמדה לה2) אחר העמוד (שם איכה, אלפא ביתא תליתאה, אני הגבר). מבעד לצמתך, שהיו מצמצמין עצמן על כל דיבור ודיבור ולא היו עומדין באלירא אלא ביראה ורתת וזיע (רבי יוחנן, שם שה"ש , כמגדל דוד). שבטלו מישראל עשרת הדברות שהיו מצמצמים עליהן ככלה (בשם רבי שמואל בר נחמן, שם שם, מה יפו). את מוצא כיון שעמדו ישראל על הר סיני היו מצמצמין3 עצמן ככלה, פותחין אחת וקומצין אחת (פסיק' ר"כ, שוש אשיש, בובר, קמז:). וְצִמְצֵם האל את שכינתו במקום, פרש אותה כאהל או כסכה: בה' זקנים שהם נכנסים לעבר את השנה, מה הקב"ה עושה, מניח סנקליטין שלו מלמעלו ויורד ומצמצם שכינתו ביניהם מלמטן (רבי יהושע, מד"ר ויקר' כט). — ואמר הפיטן: צמצם שכנו מרכבי, יום חנוך כרכובי (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). מרום כהסכית צמצם שכינתו כחז (מאיר ברבי יצחק אלעזר, אל הר, סליח' ב עשי"ת). צהלם בגאותך, ותטעם בקריתך, ושם תצמצם שכינתך (זכור את אשר עשה, יוצ' זכור). — ב) צִמְצֵם את האדם או את הבהמה, כאלו כסה אותם בצעיף או ברשת, בעמדם במקום סכנה, כבש וכפה עליהם, לא נתן להם לקום ולהמלט4,  niederhalten; réprimer; to keep down:  כבש מנלן, אמר שמואל דאמר קרא או באיבה, לרבות את המצמצם (סנה' עו:). — וְצִמְצֵם את בני ישראל בין בדי הארון, כבש והחזיק אותם5: ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה וגו' ר' הונא אמר זקפן בין שני בדי הארון, אמר ר' אחא בר חנינה צמדן בין שני בדי הארון, רבנן אמרין צמצמן בין שני בדי הארון, אמר להו יהושע ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה הוא ביניכם, הה"ד ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם, אף בירושלים, דתנן עומדים צפופים ומשתחוים רווחים (מד"ר בראש' ה). — וְצִמְצֵם את הקוצים שלא יפרחו: המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדרו שנפל לר"ה והוזק בהן אחר חייב בנזקו וא"ר יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור (ב"ק כט:). — °וְצִמְצֵם את הַשֵּׂעָר: צמתך, לשון דבר המצמצם השער שלא יפריח לצאת (רש"י, שה"ש ד א). — ג) צִמְצֵם דבר במדה או במנין וכדו', בעקר בדק את שעורו על ידי שכסה מדה במדה, דִּיֵּק וְכִוֵּן במדתו6,  genau messen; mesurer exactement; to measure exactly:  אמר אביי משמיה דרב נחמן אמת סוכה ואמת מבוי באמה בת חמשה, אמת כלאים באמה בת ששה וכו' ורבא משמיה דרב נחמן אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות, מיתיבי כל אמות שאמרו חכמים באמה בת ששה ובלבד שלא יהו מכוונות וכו' אמר לך אביי אימא אמת כלאים באמה בת ששה, והא מדקתני סיפא רשב"ג אומר כל אמות שאמרו חכמים בכלאים באמה בת ששה ובלבד שלא יהו מצומצמות מכלל דתנא קמא כל אמות קאמר, אמר לך אביי ולאו מי איכא רשב"ג דקאי כוותי, אנא דאמרי כרשב"ג, לאביי ודאי תנאי היא, לרבא מי לימא תנאי היא, אמר לך רבא רשב"ג הא אתא לאשמעינן אמת כלאים לא יצמצם וכו' (ערוב' ג:-ד.),  ועי' פֻע'. הגדול שבדיינין קורא, השני מונה השלישי אומר הכהו, בזמן שמכה מרובה מאריך, בזמן שמכה מועטת מקצר, והא אנן תנן חוזר לתחילת המקרא, מצוה לצמצם ואי לא צמצם חוזר לתחילת המקרא (ת"ר, מכות כג.). חמורה שלא ביכרה וילדה שני זכרים נותן טלה אחד לכהן וכו' מאן תנא, אמר ר' ירמיה, דלא כר' יוסי הגלילי, דאי רבי יוסי הגלילי האמר אפשר לצמצם (בכורות ט.). לרבי יוסי הגלילי שמעינן ליה דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם, ורבנן בידי שמים אי אפשר לצמצם , בידי אדם מאי, ת"ש חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים ובין דמים התחתונים ואי אמרת אי אפשר לצמצם בידי אדם זימנין דקא יחיב עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו' (שם יז.). — ובסהמ"א: הנה האיש ההוא יש לו לצמצם מהלכתו ולספור מספר צעדיו ברתת ורעד תמיד כל הלילה הלוך ילך בלא חמדה (פפנהים, ד' כוסות, כוס ביד ה' ב, יא). — °וְצִמְצֵם דבר, הגביל אותו שלא יעבר על מדתו7  einschrönken; limiter; to restrict:  שכיב מרע האומר תנו שקל לבני למזונות לשבת, לשבוע, הואיל וראוין לתת להם סלע על שטיפולן מרובה נותנין להם סלע, והא דקאמר תנו להם שקל לא אמר אלא בשביל לצמצם להם ממון שלא יפסידוהו (רגמ"ה, ב"ב קכט.). לא דק, ר' יוחנן במילתיה לצמצם ואמר טפי דכל כמה דהויא גדולה טפי עדיפא (רש"י, סוכה ח.). לחומרא, אם אמר להוסיף על השיעור דלא חש לצמצם לא הוה קשיא לן וכו' (הוא, שם שם). ולחומרא, לא דק, שהוסיף מעט על השיעור ולא צמצמו וכו' (הוא, שם שם). ולמען לא אעמיסך ברוב דברים למעט את התפלה צמצמתי אותם עד שהמועט מהם יחזיק את המרובה בענינים (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה, הקד'). עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו אחד רצה וצמצם אורו לברוא הבריות נתן להם מקום כי אין לך דבר שאין לו מקום (רמח"ל, חוקר ומקבל א א, 24). — °וְצִמְצֵם ממזונותיו, קמץ וחסך: דאימור מעיסתו קיבץ, כלומר ממזונותיו צמצם וקיבץ ממון (רגמ"ה, ב"ב נב:).

— פֻע', *צֻמְצַם, בינ' מְצֻמְצָם, מצומצם, — מי שצמצמו אותו ומי שכונו אותו, מְכֻוָּן: נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין (רבי חנינה, ירוש' תרומ' א ד). א"ר אבינא הדא אמר' כשהיו פחות מחמשת רבעים, אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא וכו' ר' יוסי בי רבי בון בשם רבי אכונה הדא דאיתמר כשהיו יותר מחמשת רבעים, אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה (ירוש' חלה א ה). תיפתר שהיו בה שלש על שלש מצומצמות (ר' יוסי בי ר' בון, ירוש' שבת ב ג). כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת8 בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז (רבי אחא בשם שמואל בר רב יצחק, שם ערוב' ה א). כל אמות שאמרו חכמים בכלאים באמה בת ששה ובלבד שלא יהו מצומצמות (בבלי שם ד.). שבו איש תחתיו, כתחתיו, וכמה תחתיו, גופו שלוש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דבר' רבי מאיר, רבי יהודה אומר גופו שלש אמות ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו, מאי בינייהו, איכא בינייהו ארבע אמות מצומצמות (שם מח.). וכזית מן המת אינו מטמא באהל והא תניא אלו שמטמאין באהל כזית מן המת, אמר רב פפא הכא בכזית מצומצם עסקינן דסוף סוף מיחסר חסר (מו"ק ה:). אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכל שכן כשהן מרובין (רב עוירא בשם רב אמי או רב אסי, גיט' ז.). — ובמשמ' מכֻנָּס, מצֻמָּת וכו': עתיד הקב"ה לישב בגורן וצדיקים יושבים לפניו וכו' אמר שלמה אנא חמיתיה מצומצם ביניהון (ר' אבין בשם ר' ישמעאל ב"ר יהושע, מד"ר ויקר' יא). צורות הולד כיצד, תחלת ברייתו דומה לרשון וכו' פיו דומה לשעורה, גוויתו כעדשה ושאר איבריו מצומצמין9 בו כגולם (שם שם יד). בין שדי ילין, שהית' (הקטרת) מצומצמת בין שני כדי הארון (שם שה"ש, אשכל הכופר). — ובסהמ"א: עתה ירעם, מרעית מצומצמת ככבש הרועה במרחב ולא כשור פטם שאובסין אותו בשעורין וכרשינין (רש"י, הוש' ד יו). וכן כאשר יביאהו טרפו מצומצם לא יותיר על מזונו מאומה ראוי לו לחשבו בלבו ולומר אשר הכין לי מזוני בשדי אמי בתחלת עניני כפי צרכי ודי כלכלתי וכו' כן לא יזיק לי בו הטרף הזה אשר העתיק אותי אליו עתה מצומצם כפי צרכי עד תכלית ימי מאומה (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ד). מקום שיש בגובהו תשעה טפחים מצומצמים לא פחות ולא יתר ברשות הרבים הרי הוא כרה"ר (רמב"ם, שבת יד ח). במה דברים אמורים כשהיה בין שפתי העיגול הזה ובין שורות הגפנים שחוצה לו יותר על ארבע אמות, אבל אם היה ביניהם ארבע אמות מצומצמות או פחות רואין את העיגול כאילו הגיע לשורה הסמוכה לו (הוא, כלאים ו ב). — *ובמשמ' כָּבוּשׁ ועצור, שצמצמו, עצרו ועכבו אותו: כקולסים[10 הזה שהוא נחפז ללכת, כיון שראה דוד עצמו מצמצם ביד שאול, אמר על חנם משח אותי שמואל (ר' ינאי, מדרש תהלים יח ז). — °ומצֻמצמים במשמ' מכוונים ומזמנים יחד: משל לעשרה שלוו מן המלך, מצא אחד מהם ולא אמר לו כלום, כיון שמצאן מצומצמים אמר הרי שעה לגבות שטר חוב שלי (מדה"ג, כ"י, סוף מקץ). דאיפרוד איפרודי, ראשיהן נפרדין כענפי דקל ואין מצומצמין (ס"א מתמעך) עם השדרה אבל מלמטה הן מחוברין בה (רש"י, סוכה לב.).

— הִתפ', °הִתְצַמְצֵם, נִתְצַמְצֵם, — צמצם, הגביל את עצמו: ובחקירה או המעלה הזאת ימשך ממנו אותו כח הכללי והנעדר כצל הולך אחר האור בלי תכלית המתצמצם בעצמו (שער השמים לר"א אירירי, ה יב). ולפיכך אנחנו אומרים שא"ס נתצמצם ונגלו אז הספירות (רמח"ל, חוקר ומקבל, 54).