ב. צִנּוֹר
*, ש"ז, — צִנּוֹר הדלת, הצנור בקרש הדלת שהציר נתון בו1: הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד (מו"ק א י).
1 [הוא הנקרא בארמ' צנורא דדשא, צנור הקרש של הדלת, ואינו החור שבסף הנקרא פּוֹתָה.]
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]