ג. צִנּוֹר

°, — כמו א. צִנּוֹרָה: כוש שנבלעה בו הצנור1 של מתכת וכו' ונכנסו לאהל המת נטמאו (רמב"ם, טומאת מת כ ה).


1 [במשנה (כלים ט ו): הצנורא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים