1 [בירוש' שבת ו א מתבארת צנית: פודגרה, ובבבלי (שבת סה.) מאי צינית, בת ארעא, פרש רש"י: מכה שהיא תחת פרסת הרגל. ואמר הרי"ף (אלפס, שבת לא:): פ' בלשון ישמעאל פצה אלארץ'. וכתרופה למחלה זו היו שמים מטבע (סלע) מתחת לכף הרגל (עי' Preuss, עמ' 191), ומכאן החליפוה בערב' סלעא שהוא שם מחלה בערב'. וכן אף הרמב"ם (פרוש המשניות, שבת ו ו): צינית חולי הנקרא בערבי סלע"א וחכמים קוראין אותו בת ארעא לעובי חלטיה וקושי עצמה.]