ב. צְעִירָה
°, ש"נ, — כמו א. צַעַר1, ואמר הפיטן: מאדם חולי צעירתו, נאמנו בוהק צרעתו (ינאי, מאדם, קרוב' ויקר', זולאי, קלז).
1 [זה פרושה הטבעי של המילה, חלי שיש בו צער, ואין כל מקום לבאר, כדעת אחרים, אצבע קטנה, זרת.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.