ב. צָעִיר
*, ש"נ, — כמושָׂעִיר, בעל שערות הרבה, צְעִירַת רַגְלַיִם1, בעלת רגלים מכֻסות שֵׂעָר: י"ג דבר שינו חכמים לתלמי המלך וכו' ואת הארנבת ואת צעירת הרגלים (ירוש' מגי' ח ט). וכתבו לו את צעירת הרגלים ולא כתבו לו את הארנבת (בבלי שם ט:).— ואמר הפיטן: נוצר ושומר לסור עול מעורף נתן לכלבי צעירת רגלים לכן אזמר ושירי בל ירף (יוסף ידידיה קרמי, מגדול ישועות, כנף רננים, לח.).
1 [השבעים תרגמו ואת הארנבת (ויקרא יא ה) ϰαὶ τὸν δασύποδα, שפרושו שעירת רגלים, וכן באר אף יסטרוב במלונו; ועל כן לכך הכונה, ולא לא. צָעִיר.]