ש"ז, כנ' צְעִירוֹ, מ"ר צְעִירִים, סמי' צְעִירֵי, כנ' צְעִירֵיהֶם, ולנק' צְעִירָה, —  הבן הַצָעִיר, הוא הפחות בשָנים. שנולד אחרי הבן הרַב, הַבָּכִיר, הַבַּת הַצְעִירַָה, שנולדה אחרי הַבְּכִירַָה, junger, -ster; plus jeune; younger: וישב במערה הוא ושתי בנתיו ותאמר הבכירה אל הַצְעִירָה אבינו זקן וכו' בראש' יט ל-לא. ותלד הבכירה בן וכו' וְהַצְעִירָה גם היא ילדה בן שם שם לז-לח. שני גיים בבטנך וכו' ורב יעבד צָעִיר שם כה כג. וישבו לפניו הבכור כבכרתו וְהַצָעִיר כצערתו שם מג לג. וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הַצָעִיר שם מח יד. ארור האיש לפני יי' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה וּבִצְעירוֹ יציב דלתיה יהוש' ו כו. בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב צְעִירוֹ הציב דלתיה מ"א יו לד. —  וְצָעִיר לְיָמִים, שאינו זקן: צָעִיר מפלוני לְיָמִים' שפלוני זקן ממנו: ועתה שחקו עלי צְעִירִים ממני לימים שם ל א. —  הַצָעִיר כמשפחה וכדו', הפחות זקן, הפחות חשוב: בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל כמנשה ואנכי הַצָעִיר בבית אבי שפט' ו ה. —  ובמשמ' קטן בכמות ובאיכות, משפחה צעירה במשפחות, הפחות חשובה: ויען שאול (לשמואל) ויאמר הלא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הַצְעִירָה מכל משפחות שבטי בנימן ש"א ט כא. צָעִיר להיות כאלפי יהודה מיכה ה א. —  הַצָעִיר, היותר קטן בכמות ובאיכות: הקטן יהיה לאלף וְהַצָעִיר לגוי עצום ישע' ס כב. שם בנימן צָעִיר רדם תהל' סח כח. צָעִיר אנכי ונבזה שם קיט קמא . —  וגם לבע"ח, צְעִירֵי הַצׂאן, הקטנים, הדלים: אם לוא יסחבום צְעִירֵי הצאן1 ירמ' מט כ. —  וקרן מצעירה: ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצְעִירָה2 דני' ח ט. —  צְעִירֵי פלוני, צעורי פלוני, שַׁמָּשָׁיו, עבדיו3: ואדיריהם שלחו צעוריהם1 למים ירמ' יד נ נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה 2 שם מח ד. — ובסהמ"א3: ויחרד המלך ויאסוף אליו הביתה עם אנטיפטר בנו אשר ילדה לו רוסיתיאוס אשתו הראשונה אשר היתה לו טרם אשר מלך והיא ממשפחה צעירה וכו' וישיבה לביתו היא ואנטיפטר בנה ויתן ביד אנטיפטר את כל ביתו וימליכהו תחתיו להיות מלך אחריו כי אנטיפטר תמיד מתחנן אל המלך כי אמר אני ממשפחת דלים ואחי הם ממשפחה יקרה וכו' יוסיפון, נינצבורג, שיב. עד שתמצא איש שהוא אכזרי שישחוט צעיר בניו מרוב הכעס שער השמים לאבי הרלב"ג ד א, טו.. — ואמר המשורר: ודע כי מצעיר זיקות תהי אש, ועוצם ריב יהי במעט דברים ר' משה דרעי, לקו"ק, סד. צעיר שנים משעשע כמשנה ועלם רך מבאר תעלמה יוסף בן חסדאי, הלצבי, שעה"ש 29. וסוד אמתיק עמך ללמד את עמך כמתנשא כמך כרבם כצעירם ר"ש הנגיד, באשמרת, ברודי, 27. עשה חיל ואל תבטח עלי מה עשיתיו, כי עשה חיל יקרך, ותתגדל ורומה על גדלת אבותיך ואל תבזה צעירך הוא, יהוסף, שם 63]. הקדיר לבבי מפני קדר עופר יפה מראה צעיר שנים רמב"ע, התרשיש ד, 48. — °ובמשמ' קטן וחלש, ואמר המשורר: ולחריצות ראה דוד הנמלה, חרוצת יד ואף אם היא צעירה עמנואל, מחב' ח, 62. — °וצעיר הגוף, קטן גוף: ובהבל אמר את אחיו את הבל שני ריבויים ולכן היה צעיר הגוף וקראוהו הבל תולדות יצחק להרי"ץ קארו, בראשית, אמשט', יח.. — °ובלשון ענוה, אני הצעי וכדו': ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון במהר"ר שלמה זלה"ה תשובות מהר"י קולון לו. — °צְעִירִים, צְעוּרִים, נזירים מינוריטים, פרנציסקנים: ולעולם לא חשוב נוי אלא כשהוא לפני ע"ז ממש ובאה לו דרך נוי ולאפוקי גנות הצעורים שאינן אלא להנאות כומרים מותר ליהנות מהם בטובה ושלא בטובה ריטב"א על מסכ' ר"ה ג לדף כח.-לט: גנות הצעירים וכיוצא בהם מבתי שמשיהם מותר ליטול משם לולב או שאר מינים למצוה1 שו"ע או"ח תרמט. — ובדבור בא"י צעיר, צעירים, צעירה, צעירות, במשמ' בחור, בתולה.