ב. צַעַר
*, ש"ז, — גנאי, קלון1: לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד (לענין תענית) עושה, תלמיד עושה, דברי רבי שמעון בן אלעזר, רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח, אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב, שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו (תענ' י:).
1 [וכן בסור' צערא, כתרג' של חרפה (יחזק' לו טו), וכן בערב' צע'ר صغر במקור נדפס בערב' جنع, והוא משרש א. צער.]