צֶפֶד

°, ש"ז, —  דֶּבֶק, החמר שבו מדביקים דבר לדבר: צפד עורם וכו' ויש מתרגמים כפי מה שנשמע מן איש עברי משוכני המדבר הידוע בהדני ביחוס אל שבט דן, שהדבק נקרא צפד והענין אחד ואפשר שיהיה שם הדבק צפד להיותו דבר שמדבקין בו ואין זה רחוק (ר' תנחום ירושלמי בפרושו לאיכה, מובא בלקו"ק נספ', 180, ובאלדד הדני, אפשטיין, 72).

חיפוש במילון: