ב. צָפָה

1, קל אינו נהוג.

― פִע', צִפָּה, צִפִּיתָ, וַיְצַף, וַיְצַפּוּ, תְּצַפֶּה, וַיְצַפַּהוּ, וַיְצַפֵּם, תְּצַפֶּנּוּ, צִפָּה דָבָר, עץ או כסף או זהב או אבן יקרה2, הדביק על דפני הכלי או הכתל לוחות עץ או מתכת, überziehen; revêtir; overlayועשו ארון עצי שטים וכו' וְצִפִּיתָ אתו זהב טהור מבית ומחוץ תְּצַפֶּנּוּ (שמות כה י-יא). ואת הקרשים תְּצַפֶּה זהב וכו' וְצִפִּיתָ את הבריחם זהב (שם כו כט). וְצִפִּיתָ אתו (את המזבח) נחשת (שם כז ב). ואת הקרשים צִפָּה זהב (שם לו לד). ויעש לה ארבעה עמודי שטים וַיְצַפֵּם זהב (שם שם לו). ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וְצִפָּה ראשיהם וחשקיהם זהב (שם שם לח). וַיְצַפַּהוּ זהב טהור (שם לז ב). וַיְצַף אתו זהב טהור (שם שם יא). וַיְצַף אתו נחשת (שם לח ב). מקרקע הבית עד קירות הספן צִפָּה עץ מבית וַיְצַף את קרקע הבית בצלעות ברושים (מ"א ו יה). וַיְצַפַּהוּ (את הדביר) זהב סגור וַיְצַף מזבח ארז (שם שם כ). ואת כל הבית צִפָּה זהב (שם שם כב). וַיְצַף את הכרובים זהב (שם שם כח). בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יי' ואת האמנות אשר צִפָּה חזקיה מלך יהודה (מ"ב יח יו). וַיְצַף את הבית אבן יקרה (דהי"ב ג ו). וַיְצַפּוּ אתם זהב (שם שם י). ודלתותיהם צִפָּה נחשת (שם ד ט). ― ובתו"מ: העושה תפלתו עגולה, סכנה ואין בה מצוה וכו' צפה זהב ונתנה על בית אנקלי שלו הרי זו דרך החיצונים (מגי' ד ח). חליל שבמקדש של קנה היה ומימות משה היה, פעם אחת ציפוהו זהב ולא היה קולו ערב כמות שהיה (תוספת' ערכ' ג ב). ציפהו (את השופר) מקום הנחת פיו וכו' פסול (ירוש' ר"ה ג ג). ― °צִפָּה בְ: כספך היה לסיגים, שהיו עושין מעות נחשת ומצפין אותן בכסף להונות בהם (רש"י, ישע' א כב). ― °צִפָּה מן: וצפה ראשיהם של עמודים מהם (הוא, שמות לח כח).

― פֻע', מְצֻפֶּה, מְצֻפִּים, ― צֻפָּה הַדָּבָר זָהָב,  צֻפָּה הכסף על דָּבָר, שֶׁצִפָּה אֹתוֹ: ארבעה עמודי שטים מְצֻפִּים זהב (שמות כו לב). כסף סיגים מְצֻפֶּה על חרש שפתים דלקים ולב רע (משלי כו כג). ― ובתו"מ: והשור הולך לפניהם (לפני מביאי הבכורים) וקרניו מצופות זהב (בכורים ג ג). שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב וכו' בתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף (ר"ה ג ג-ד). כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת וכו' מפני שהן מצופין (חגי' ג ח). העושה כלים מן העשת וכו' טהורין וכו' ומן הגללים קלוסטרא טמאה ומצופה טהורה (כלים יא ג-ד). פיקה של מתכת רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהריו ומצופה טהורה, הכוש והאימה והמקל וסימפוניא וחליל של מתכת טמאים ומצופין טהורין (שם שם ו). הטהורין שבעגלה העול המצופה וכנפים העשויות לנוי וכו' (שם יד ה). ויש במה שנברא ביום הראשון טומאה וכו' ברביעי ובחמישי אין בהן טומאה חוץ מכנף העוז וביצת נעמית המצופה (שם יז יד). טבעת בין חקוקה ובין שאינה חקוקה טמאה ומצופה טהורה (תוספת' שם ב"מ ב א). לזהבי שהביאו לו מוניטה אחת וראה אותה מבפנים של חרס ומבחוץ של זהב, לימים הביאו לו מוניטה שכולה זהב, אמר להם הראשון חרס הי' והי' מצופה זהב אבל זה כולה זהב (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר שמות ה). ― °צֻפָּה בְ: אם היתה מצופית שלה של מתכת טמאה, פי' אם היתה מצופה בכסף או בזהב או בבדיל הציפוי טמא (ערוך ערך צף). ואת קברניטה של צור המשיל לקרש של אשכרוע מצופה בשן ע"י מסמרים לנוי ולחוזק (רש"י, יחזק' כז ו). משכיות כסף, משכיות כלים המצופין בכסף (הוא, משלי כה יא). קוניא, כלי חרס מצופה באבר (הוא, ע"ז לג:).



1 [כאמור בהערה לשרש אין צפה במשמ' זו אלא בעבר' בלבד. ואולם אפשר שאין עקר משמ' הפעל לשון כסוי או הדבקה, אלא לשון זקוק, השבחה ועדון, הנעשה ע"י כסוי בחמר יקר וזך יותר, בעקר, veredeln; ennoblir; to ennoble. ואז אפשר שהפעל מקביל אל הערב' צַפַי صفّى במשמ' טִהֵר, זִקֵּק, וכדו'. ואף אפשר ששרש ערבי זה בבנין קל של הפעל צַפַא صفا במשמ' היה זך וברור, מקביל אל העבר' א. צפה, אם עקר משמעותו: ראה ברור. על כל פנים באה כל לשון צִפּוּי במקרא אך לצפוי בדבר טוב וזך יותר, ולא לכסוי סתם].

2 [ז"א אבן בנין יקרה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים