א. צָפָה

פ"י, צוֹפֶה, צוֹפִיָּה, צוֹפוֹת, צָפוּי, יִצֶף, תִּצְפֶּינָה, א) — צָפָה בין פלוני לפלוני, רָאָה והתבונן והיה עֵד לְדָבָר שביניהם, להברית או ההסכמה שביניהם כי יקימו מה שהסכימו לעשות, beobachten; observer; to observe: והמצפה אשר אמר יִצֶף יי' ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי (בראש' לא מט). — ובמשמ' ראיה והבטה, sehen; voir; to see: בכל מקום עיג. יי' צוֹפוֹת רעים וטובים (משלי יה ג). — וצפה בפלוני: משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תִּצְפֶּינָה (תהל' סו:). — ובמשמ' השגחה על דבר: צוֹפִיָּה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל (משלי לא כז). — ודבר לא בע"ח צָפָה, במשמ' היה מכֻוָּן: אפך כמגדל הלבנון צוֹפֶה פני דמשק (שה"ש ז ה). — ב) צָפָה לפלוני לעשות לו דבר, כמו אָרָב, התבונן אימתי יוכל להרע לו, laurn; guetter; to waylay: צוֹפֶה רשע לצדיק ומבקש להמיתו (תהל' לז לב). — צָפָה עם פלוני, התנהג אתו ברמיה, בבֶגד, כאלו מְשַׂחֵק אתו: צוֹפֶה1 אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו (הוש' ט ח). — צָפוּי?, — וצפו2 הוא אלי חרב (איוב יה כב). — ואמר בן סירא: יש רשע ואבד מהלך חסר כח ויותר איש עני ועין יי' צפתהו לטוב וינערהו מעפר צחנה (ב"ס גני' יא יב). — ובתו"מ: צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע, שכל העם היו מנענעין את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא (רבי עקיבא, סוכה ג ט). ומעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה וקדש עליהם היום, אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד, אמר להם צופה הייתי והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה אלא שנטרפה ספינה פעמים הרבה (תוספת' שבת יג יא). היה מודד והגיעה מידתו לכותל אין אומ' יקוב את הכותל אלא ימוד את הכותל וצופה כנגד מידתו ומודד, אחד מודד בכותל ואחד צופה בעיניו (שם עירוב' ו יג). הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים וזו היא בארה של מרים (ר' חייא, שבת לה.). שפופרת היתה לו לר"ג שהיה מביט וצופה בה אלפים אמה ביבשה וכנגדה אלפים בים (עירוב' מנ:)צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד (בן זומא, חגי' טו.). במוצאי יו"ט האחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה וכו' (ר' יצחק בר אבדימי, יומא כא:). הרבה צפו (לדרוש)3 במרכבה ולא ראו אותה מימיהם (מגי' כד:). כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין לו בנים שאינן מהוגנין (ר' אחא בר' יאשיה, נדר' כ.). ותשב בפתח עינים, א"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו (סוטה י.). מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות, עבר דקלי אחד וראה אותה אמר תמרה זו צופה4 מיריחו, כיון שהרכיבו אותה עשתה פירות (ר' תנחומא, מד"ר בראש' מא). ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק וכו' צפת שידו שטוחה בתפלה (רב הונא, שם שם ס). למי שיצא לדרך וכו' ואחר שהלך י' ימים צפה אילן אחד מרחוק וכו' כך כשברא הקב"ה את העולם עמדו עשרים דור ולא היה בהם תועלת וכו' אחר עשרים דור צפה הקב"ה את אברהם שהיה נתון בארץ בבל שנקראת רחוקהו כו' (ר' לוי בשם רבי יוחנן, שם במד' ב). שצפה הקב"ה בכל הקנקנים ולא מצא קנקן זפות מקנקנו של משה שפשט ידו וקבל את התורה (שם קהל' סדרא ב, אשר עוד). מה עשה רבי יוחנן, תלה עיניו וצפה בו, מיד נעשה גל של עצמות (פסיק' רב', ענייה סוערה, קמט.). — ובסהמ"א: וכיון שצפה אברהם אבינו ע"ה והביט וראה וחקר והבין וכו' אז נגלה אליו אדון כל ב"ה (יצירה ו). — ואמר הפיטן: צעד נשיאים מרחב ידיים, צפויים ברצוא ושוב למים (רסע"ג, אכוין כליות, יצירה, סדור רסע"ג, שצט). צעקתי לצור מכאבי, מתי חתול מכאובי, צפות באבדן מרכבי (משלם ברבי קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). אדני אלהי אין ערך אליך, צפה לכל אך בעין אין צפה, ופעל בלי יד ומדבר ואין פה (יצחק בן גיאת, יקרו להלל, שעה"ש 24). משגיב בכחו מי בלתו וכמהו, כי הוא מקור הכל יצרו ועשהו, כן לו דמות עין לא ראתה בלתי נפש בלב תכיר אתו ותצפהו (ר"י הלוי, משגיב, שם 105). ידעתי ועיני צופיות הליכות רב עליליות (ראב"ע, מי כמוך אפס כמוך, איגר 230). — ואמר המשורר: ואם ילך כמחריש יצף רעיוניו, כל על דרכי איש שם עינהו (רמב"ע, דוקס, 31). ותענה תמיד אבכה האומרים אשר הוד תארי צפו (הוא, תרשיש ד, 46). התקבצו שרים תמוה על שער אשר שנה וגם צפו (הוא, שם ה, 54). עיני שפת שני רואות וצופיות צואר כמגדל עוז בנוי לתלפיות (ראב"ע, אם הנדוד, איגר 194). ואיך לא אהי צופה כבודו בעין לבי, ודעה אשר שם בי ונפש מעידותיו (הוא, בשם אל, כהנא א, 192). — ואמר המליץ: וגבר חכם יצף מלפנים וביום צרה לא יירא (ב"ז, ב"ס יח כ). — °ובמשמ' חָזָה, נָקָם, ואמר המשורר: צדו נאות גילי עדי אויבי ראו ביום אידי וגם צפו (ר"י חריזי, תחכ' לג, 281). — °ובמשמ' קִוָּה, כמו פִע', צִפָּה, ואמר הפיטן: קבל בפה סגור לימות עצב, וכעס בפה מלב יום תעצב, ולטוב צפה יום רע כי לכל קצב (יצחק בן גיאת, את מחזה, שעה"ש 25). — צָפָה בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, צָפָה בנבואה, וְצָפָה הָאֵל וכדו', הביט וראה את העתיד לבא, voraussehen; prévoir; to foresee: משה על ידי שצפה ברוח הקודש שעתידין ישר' להיסתכר במלכיו' וראשיהן עומדין על גביהן הקדים ראשים לזקנים (ר' יהושע דסיכנין בשם רבי לוי, ירוש' הור' ג ז). למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן, פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק, אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרים וכו' המלך אסטרולוגוס גדול הוא, אלולא שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני, כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל (ר' הונא ורק ירמיה בשם ר' שמואל, מד"ר בראש' א)צפתה הארץ שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו של אדם (ר' תנחומא, שם שם ב). מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים (ר' ינאי, שם שם ג). לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה, אלא מלמד שצפה הקב"ה שעתידין אומות העולם לעשותן אלוהות וכו' (ר' עזריה בשם ר' חנינה, שם שם ו)צפה הקב"ה שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות (רבי חמא בר חנינה, שם שם ט). אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי, אלא שצפה הקב"ה שמשה עתיד לעמוד ממנו (ר' חנינא בר פפא, שם שם כו). צפה הקב"ה מה לבן עתיד לעשות עם אבינו יעקב (ר' ברכיה בשם ר' חנינא, שם שם עד)צפה רבי שמעון בן יוחאי ברוח הקדש שהוא נתנו שם (שם שם עט). המצפצפים והמהגים, צופין ואינן יודעין מה צופין, הוגין ואינן יודעין מה הוגין (ר' אלעזר, שם שמות א). לאחד שהיה עומד ונידון לפני שלטון ויצא דינו לפני שלטון לישרף, צפה אותו השלטון באצטרולוגיס שלו וראה שעתיד להוליד בת שהיא נשאת למלך, אמר כדי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד, כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקדוש ברוך הוא שיעקב עתיד לצאת ממנו, אמר כדי הוא לינצל בזכות יעקב (ר' ברכיה ור' לוי בשם רבי שמואל,  שם ויקר' לו). ומפני מה מסרן (את בגדי הכהונה) לשם מפני שצפה נח שלשלת האבות עומדת ממנו (שם במד' ד)צפה הקב"ה שקרח עומד ממשפחות קהת וחולק על משה (רבי אבא בר איבו, שם שם ה). כשביקש שלמה לבנות בית המקדש שלח אצל פרעה נכה, אמר לו שלח לי אומנין בשכרן וכו' מה עשה, כנס כל אצטרלוגין שלו, צפו וראו בני אדם שעתידין למות באותה שנה ושלחן לו, כשבאו אצל שלמה צפה ברוח הקדש שהם מתים באותה שנה וכו' (שם שם יט). והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון, יקפאון כתיב, דברים המכוסין מכם בעולם הזה עתידים (אתם) להיות צופים לעולם הבא כהדין סמיא דצפי דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו (שם שם). אורה שנבראת ביום הראשון היה אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו וכיון שצפה הקב"ה בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שהן עתידין לחטוא לפניו עמד וגנזו מהם (ר' יודא בר' סימון, שם אסתר, ויהי). — ובתפלה: הכל גלוי וידוע לפניך ה' אלהינו, צופה ומביט עד סוף כל הדורות (אתה זוכר, זכרונות, מוסף ר"ה). — ובסהמ"א: אע"פ שמסר הקב"ה את הברכות לאברהם נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשו יוצא ממנו וכו' (רש"י, בראש' כה יא). — בינ' פָעוּ', *צָפוּי, במשמ' צָפוּי מראש, גלוי וידוע: הכל צפוי5 והרשות נתונה ובטוב העולם נדון (רבי עקיבא, אבות ג טו). שהיה צפוי וגלוי וידוע לפי מי שאמר והיה העולם שיהיה המן עתיד לשקול על ישראל וכו' (סופר' כא ד). שהיה צפוי לפני הקב"ה שיאמרו לשון הרע על הארץ וכו' (מד"ר במד' טז). מגיד מראשית אחרית, שהכל צפוי היה לפני הקדוש ברוך הוא (שם שם). אמר לו הקב"ה (לאברהם) גלוי וצפוי לפניי אפי' נפשך אם אמרתי לך לא היית מעכב (פסיק' רב', בחדש השביעי, קעא.). צפוי לפני הקב"ה בת מלכים שלא יצאתה מימיה לשאוב מים יצאתה לשאוב מים באותה השעה (פדר"א טז). והכל צפוי לפני הקב"ה (שם כו). ועי' צֹפֶה.6

— פִע', צִפִּינוּ, מְצַפֶּה, צַפֵּה, צַפִּי, אֲצַפֶּה, — צִפָּה, צָפָה והביט היטב, הביט בקצר רוח, ausschauen; chercher du regard; to look out: וירץ איש בנימין מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יד דרך מְצַפֶּה כי היה לבו חרד על ארון האלהים (ש"א ד יב-יג). אל דרך עמדי וְצַפִּי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה (ירמ' מח יט). עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צַפֵּה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד (נחו' ב ב). — ובהרחבה במשמ' חִכָּה, קִוָּה, erwarten; attendre; to expect: על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וַאֲצַפֶּה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי (חבק' ב א). יי' בקר תשמע קולי בקר אערך לך וַאֲצַפֶּה (תהל' ה ד). עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צִפִּינוּ אל גוי לא יושיע (איכ' ד יז). — צִפָּה בפלוני: ואני ביי' אֲצַפֶּה7 אוחילה לאלהי ישעי (מיכ' ז ז). — ובתו"מ: איסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים מתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד (ברכ' נא.). לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה (ר' לוי, שם נה:). הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה וכו' קנים יצפה לבינה וכו' (ת"ר, שם נו:). בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה וכו' צפית לישועה וכו' (רבא, שבת לא.). הכי השתא התם אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו, הכא אדם יושב ומצפה מתי יפול בו מום (שם מו:). המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם (ת"ר, פסח' נ:). עבד שרבו מצפה לו לראותו יתרחק ממנו וכו' עבד שרבו מצפה לאכול על שולחנו יתרחק ממנו כו' (רב הונא, חגי' ד:). עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה וכו' (רבא ודבי רבי ישמעאל, קידוש' כט:). אם ראיתה מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגליו של משיח (רבי אלעזר בר אבינא, מד"ר בראש' מב). אמר לו הקב"ה (ליעקב) אתה אמרת חלקי בארץ החיים, שוב אל ארץ אבותיך, אביך מצפה לך, אמך מצפה לך, אני בעצמי מצפה לך (ריש לקיש בשם בר קפרא, שם שם עד). לאשה שהיתה מצפה לבעלה שפירש למדינת הים וכו' כך ישראל מצפין וכו' (שם שמות יח). לאדם שנזדמן לסעודת חתן וכלה והיה אותו האיש מצפה ואומר מתי יגיע שמחתם ואשמחה בה, כך היה סמאל הרשע מצפה נשמתו של משה וכו' (שם דבר' יא). מה חולה זה מצפה לרפואה כך הדור שבמצרים מצפה לגאולה (שם שה"ש, השבעתי). כל זמן שאדם חי הקדוש ברוך הוא מצפה לו לתשובה (שם קהל', את הכל). — *וצִפָּה לְשֻׁלְחַן פלוני, היה תלוי בו בכלכלתו: כל המצפה על שלחן אחרים עולם חשך בעדו וכו' (רב נתן בר אבא בשם רב, ביצה לב:). שלשה חייהן אינם חיים ואלו הן המצפה לשלחן חבירו וכו' (ת"ר, שם שם). — ובסהמ"א: וחתו ובשו, כל המביטים ומצפים על עזרת כוש (רש"י, ישע' כ ה). שאפני, מצפים לבלעני (הוא, תהל' נו ב). על און פלט למו, למצוא הצלה ועושר על דבר עון ורשע וכו' מצפים שכר מאת שאול על כך (הוא, שם שם ח). נפשי לה' משומרים לבקר, הריני מן המצפים לגאולה, שומרים לבקר, מצפין וחוזרים ומצפים קץ אחר קץ (הוא, שם קל ו). אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נידון (הוא, מכות ב., ד"ה כל הזוממין). זאת המדה מן המדות המשובחות מפני שאינה נמצאת ברוב העניינים אלא במי שיש לו נפש נדיבה ויקרה אשר היא מקבלת העניים כפי אשר יזדמנו ואיננו מצפה את הגדולות (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג ד ב, מא). וימשל בזה כאלו המלך הפקיד אצלו פקדון ולא קצב לו זמן להשבתו וצוהו שיהיה מצפה לו בכל עת (הוא, חו"ה, חשבון הנפש ג). (הפרוש) עוזב מאוייו מצפה ליומו וכו' (שם, הפרישות ד). השכינה הנראית עין בעין היא אשר נעדרה וכו' והיא אשר אנחנו מצפים לה (הוא, כוזרי ה כג). דרך ארץ האשה עם בעלה צריכה האשה להיות דבריה עם בעלה בחן וכו' ותהיה מצפה ומייחלת יום בואו וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענעלאו, 247). ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקב"ה מצפה את הקץ לעשות (הגדה לתשעה באב, קבץ על יד יג, רא). — ואמר המשורר: יחיד מרומם שוכן עליה, מלא כבודו קצוי נשיה, נפשי לישעו צפי ודומי, כי מחסדיו כוסי רויה (ראב"ע, יחיד מרומם, איגר 152). בן איש עמוד תמיד עלי מצפה ולקול שאונות הזמן צפה (הענק צ, בס' היובל להרכבי). — °ובמשמ' המתין וחכה: וערום יבין לאשורו, לפסיעותיו, כלומר יצפה מלריב וימתין עד יודע לו אל נכון (רש"י, משלי יד טו). — *ובמשמ' ראיה רגילה, כמו צָפָה: ותשב בפתח עינים וכו' שתלת עיניה לפתח שכל העינים מצפות לו (ירוש' סוטה א ד). מה השועל הזה מצפה בחורבות לכשיראה בני אדם לאיזה צד יהי בורח, כך כשועלים בחרבות נביאיך וכו' (מד"ר רות, ויהי בימי שפוט). — ובסהמ"א: על המשקוף: על הצפיה, כלומר על החלון אשר מצפים ממנו (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, שקף). — ואמר הפיטן: צפי גאון קנך יונת אלם, כי שת לאון אנשי חיל צלם (רי"צ בן גיאת, את מחזה, שעה"ש 25). כיון שראוהו אחיו שנכ' בש' ויצא בש' הכל מצפין לראות את יפיו (קטע מעבודה, Elbog., Stud. 114)צפיתי עצב בי, ותיק רחק מקרבי (שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' שבת חוה"מ פסח).

— נִפע', °נִצְפָּה, — שצָפוּ וראו אותו, נִרְאָה, ואמר הפיטן: ונצפה בשכל ולא בעין צפה, כי מפעליך יעידון עליך (יצחק בן גיאת, יקרו, שעה"ש 24).



1 [כך נסחת המסורה, וכבר התחבטו הקדמו' והחדשים בפרוש פסוק זה ולא מצאו דבר מניח את הדעת. ואין ספק כי יש כאן איזה שבוש, אך לפי הנסחה המסורה הפרוש היותר נאות לפי הענין להמלה צפה כאן הוא במשמ' הרשו' בפנים, אך אין לזה שום סעד לא בעצם לשוננו, ולא בלשונות השמיות האחרות. עכ"פ צריך להגיה עם אלהים, והמלה נביא מיותרת, והיא כנראה נסרכה הנה מהפסוק הקודם אויל הנביא. ואולי זה השרש פכה فكه בערב', וכבר העירו קצת החכמים על חלוף צ-כ (Fürst, Wb), ואולי כך דברו אנשי אפרים.
[ולפי נוסח המסורה אפשר לבאר: הצופה, הנביא, של אפרים אשר עם אלהי, הוא לו, לאפרים, אך פח יקוש על כל דרכיו, אף משטמה בבית אלהיו.]

2 כך הכתיב; הקרי: צָפוּי. לפי דעת רב החדשים וצפון.
[וטורטשינר, ס' איוב, רואה כאן, כמו בכמה צורות דומות בספר, בינ' פועל צֹפֵו, בו"ו נשמעת במבטא, כדגמת השתחות וכדו'.]

3 [המלה לדרוש היא הוספה מוטעית. עי' ד"ס.]

4 [עי' בהערות תיאודור ובהקבלה המובאת בערך ב. צִפּוּי; ואולי הֻשמטה מלה, והנכון בכ"י הוטיקן: וסוכה (במשמ' רואה וצ"ל וצופה) אחת (או אחרת?) מיריחו.]

5 [וכתב רשב"ץ דוראן, מגן אבות ג טו: ויש מהגאונים ז"ל שהם גורסין הכל צפון, מלמד שכל מעשיו של אדם צפונים אצל הקב"ה.]

6 [על הכתוב (דבר' לב מד) ויבא משה וידבר את דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון נאמר בספרי דבר' שלד: ומה ת"ל הוא והושע בן נון, ללמדך צדקתו של יהושע, שומע אני שצפה דעתו עליו משנתמנה ברשות (ז"א ברָשות, בראשות), ע"כ, ובמקום שצפה דעתו בא נ"א שזחה (ועי' גם רש"י לכתוב), שאינו בא אלא כנסיון לבאר את קשי הבטוי שצפה, שאינו מתבאר באמת לא מלשון צוף ולא מלשון צפה. אך נראה שאין כאן אלא ט"ס, אולי במקום שפלה דעתו עליו.]

7 צ"ל ליי' אצפה.

חיפוש במילון: