צָפֹה, פ"ע, — צָפְתָה הַצָּפִית אצל פלוני, ישבו הוא והאורחים המזמנים סמוכים אל שלחן המשתה של פלוני, als Gast zu Tisch sitzen; se mettre à table comme convive; to sit down as a guest at table: ערך השלחן צָפֹה1 הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן ישע' כא ה.
1 בתרג' השבעים אין תרגום לשתי המלים צפה הצפית, ואין להכריע אם באמת לא היו בהנסחה שלהם או נשמט התרגום, או לא ידעו כבר פרושן האמתי. ת"י תרגם במשמ' ראיה: אקימו סכואין, ר"ל הקימו צופים. וכך גם פשי' דוקו דוקא. ר' אבא בר כהנא (בן דורו של רבי יוחנן) העיד כי יש מקום שקוראים למנורה צפיתא, ובמשמ' זו פרש צפה הצפית, סדרו המנורה מד"ר בראש' סג. אך כל זה אינו מניח את הדעת. ורב החדשים בארו במשמ' כסוי, מלשון צִפָּה זהב, והכונה בזה כסות שלחן האכילה, והיא המפה. וגם פרוש זה יותר מדחוק כי פרישת המפה כלולה בעריכת השלחן, ואחרי שהשלחן ערוך אין יותר מקום להזכיר לפרש מפה. אבל כבר הרגיש ריב"ג בהכונה האמתית בשתי אלה המלים ואמר וז"ל: ומעני צפה הצפית צפפ אלצפופ אי קאבל בעצ'הא בבעצ' פאמּא אנ תכונ הד'א אלצפופ צפופ, אלטעאמ עלי אלמאידה ואמּא אנ תכינ צפופ אלרג'אל אלאכלינ ללטעאמ, ע"כ. ובעבר': ומשמ' צפה הצפית (כמו בערב') צפפ אלצפופ (סדר בסדר) והוא הקביל קצתו בקצת, ואם שיהי זה הסדור סדור המאכל על השלחן או סדור האוכלים אל המאכל. — והנה אין ספק בדבר כי הכונה האחרונה היא העקרית, ר"ל כי בצפה הצפית הכונה היא כי המזמנים כבר מסֻבים אל השלחן, אלא שנראה לי שההשואה שהשוה ריב"ג להשרש צפ صفّ בערב', במשמ' סדר בשורה וכדו', אינה האמתית, ויותר מסתבר כי הוא השרש צ'יפ ضيف בערב', שהוא משמש בלשון זו במשמ' אורח, מזֻמן להתארח אצל פלוני והשם צ'יפ, אורח אחד או קבוץ אורחים, והשם צ'יאפה ضيافة התארחות. ויש דמיון לזה בעבר' המאוחרת בשמוש שרש סמך בענין זה: סמוך על שלחנו, כי עקר משמ' צ'יפ בערב' הוא היה קרוב וסמוך ונשען.