*, צוֹפֶה, ש"ז, מ"ר צֹפִים, *צוֹפִים, — מי שעומד על המצפֶה, על מגדל וכו' וצֹפה למרחק לראות מסביב Späher; vigie; look out man: ותהי חרדה במחנה וכו' ויראו הצֹפִים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם (ש"א יד יה-יו). ויברח אבשלום וישא הנער הצֹפֶה את עיניו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו (ש"ב יג לד). וילך הַצֹּפֶה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא הנה איש רץ לבדו ויקרא הצֹפֶה ויגד למלך וכו' וירא הצֹפֶה איש אחר רץ לבדו וכו' ויאמר הצֹפֶה אני ראה את מרוצת הראשון כמרוצת אחימעץ בן צדוק (שם יח כד-כז). והצֹּפֶה עמד על המגדל ביזרעל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה וכו', ויגד הצֹּפֶה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב (מ"ב ט יז-יח). צֹפַיִךְ נשאו קול יחדיו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יי' ציון (ישע' נב ח).  צֹפָו1 עורים כלם לא ידעו (שם נו י). והקמותי עליכם צֹפִים הקשיבו לקול שופר (ירמ' ו יז). בן אדם צֹפֶה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם (יחזק' ג יז). ארץ כי אביא אליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אותו לְצֹפֶה וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם וכו' וְהצֹּפֶה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הַצֹּפֶה אדרש (שם לג ב ו). ואמר בן סירא: לב אנוש יגיד שעיותיו משבעה צופים על מצפה (ב"ס גני' לז כ). — ובתו"מ: מהו מנצפ"ך, ר' ירמיה בשם ר' שמואל רב יצחק מה שהתקינו לך הצופים, מאן אינון אילין צופין וכו2 (ירוש' מגי' א יא). ויהי איש אחד מן הרמתים, צופים, אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישר' (בבלי שם יד.). עשרה שמות נקרא נביא אלו הן ציר נאמן עבד שליח חוזה צופה רואה חולם נביא איש האלהים (אדר"נ לד). צופיה הליכות ביתה, בני ביתו של אבינו אברהם צופים היו והיתה רגילה (הגר) לראות בהם (במלאכים) (מד"ר בראש' מה). — ואמר המשורר: דלים משליו ונרפים סבליו ובערים חבליו ועורים צפיו (ר"י הלוי, יעץ ומקום, שעה"ש 98). — °וצֹפֶה במשמ' מקנא, האורב לזוג נאהבים, ואמר המשור:  על אף צֹפִי3 אחיות שמש כל מה תאבה נפשי אובות (רמב"ע, תרשיש ב, 28).