*, צפורה, ש"נ,— כמו סְפִירָא, מה שמסתפר מצואר הסוס ומזנבו1: סרוד של צפורה אם יש לו גפים טמא, אין לו גפים טהור (תוספתא כלים ב"מ ה ה)]. שלשה סנדלין של אדם טמא מדרס, של מתכות ושל בהמה טמאה טמא מת, ושל שעם ושל צפירא טהורה [[הערה: במקור נדפס 'שהור' . מכלום (שם שם ב"ב ב יא). כל החוצלים בין של שעם ובין של שק ובין של צפור2, ר' דוסא אומר טמא טמא מת וחכמים אומרים מדרס (שם שם ג יד). משמרת של יין שבָּלֵת, אם משמשת מעין מלאכתה טמאה ואם לא טהורה, ר' אלעזר בר' שמעון אומר, של שק ושל בגד שיעורה בשמרים, של שעם ושל צפורה ושל חבל3 שעורן ברמונים (שם שם ה יב).
1 [כך פרש רש"י (סוכה כ :) לפי הכתיב ספירא (עי' לעיל בערך סְפִירא); ואפשר באמת שיש קשר לשרש ספר כלשון תספוֹרת השֵׁעָר אל צפיר העזים (שהוא באשור' שפיר, ועקרו אפוא שׁפיר, ספיר), ושהוא נקרא על פי שׁערו וצמרו, כדגמת שְעִיר עזים באותה משמ'. ועי' גם צָעִיר במשמ' שָׂעִיר.]
2 [בהגהות הגר"א: צפירה, ובבבלי (סוכה כ:): ספירא, ועי' בערךסְפִירא, ובהערה שם.]
3 נוסח הדפוס: ושל צפירה ושל חבלים.