צְפִיפָה
°, ש"נ, — מצב הדברים הצפופים יחד: אמר אביי אתה מוצא בהדס שלמצרי שעומד שבעה עלין בצפיפה אחת שכשנושרין ארבעה נותרין שלשה1 (הלכ' פסוק' לתלמי' רב יהודאי גאון, 28).
1 [על פי הבבלי (סוכה לב:): אמר אביי משכחת לה באסא מצראה דקיימא לה שבעה שבעה בחד קינא דכי נתרי ארבעה פשו להו תלתא. והבטוי הוא על דגמת: בכפיפה אחת.]