צפן

1, ממנו מַצְפּוּן, צְפִינָה, א. צָפַן, ועי' צָפְנַת.



1 רק בעבר', ואולי בערב' דפנ دفن, [וכמוהו בעבר' אף שׂפן, ספן, עי' שם.]