1, פ"ע, אֲצַפְצֵף, תְּצַפְצֵף, מְצַפְצֵף, מְצַפְצְפִים, — צִפְצֵף הָעוֹף, הוציא צפצוף, zwitschern; gazouiller; to twitter: וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה וּמְצַפְצֵף (ישע' י יד). — ובהשאלה לאדם המדבר בקול רפה: כסוס עגור כן אֲצַפְצֵף אהגה כיונה  (חזקיהו, שם לח יד). — ולקול האֹבות והידעֹנים להעלות המתים: דרשו אל האבות ואל הידעונים הַמְצַפְצְפִים והמהגים (שם ח יט). והי כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תְּצַפְצֵף (שם כט ד). — ובתו"מ: לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלהן, ואם מצאתם שם תנוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדוג להם (לבני ישראל) (ר' אבא בר כהנא, מד"ר בראש' סה). רוכב הייתי על הסוס ומטייל אחורי בית המקדש ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול מצפצפת ואומרת שובו בנים שובבים וכו' חוץ מאלישע בן אבויה (שם קהל', טוב אחרית). — ובסהמ"א: כשם שגל הים מצפצף כך לשון הפה מצפצף2 (א'ב דר'ע א, ביהמ"ד ילינק ג, 13). ויעל עמו נשמת רשע של ישראל שהיה מצפצף תשובה עם דמדומי מיתה (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער קרית ארבע, קיו.). פני נשר כנגד אליהו זכור לטוב שטס את העולם כלו בארבעה טיסות, ואם יחטאו ישראל, הוא טס לפני הב"ה ומצפצף כנשר, ומיד מרחם עליהם (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענעלאו, 471). כעוף הבא ומצפצף על החלון, על אדם פנים חדשות שיבא אל הבית, וכי העוף ההוא גוזר על האיש ההוא שיבוא, אלא שהוא צופה ומצפצף  מה שהצור עתיד לעשות וכו' (שם, 563).    — ואמר הפיטן: אריה ישאג ושור יגעה, נשר יצפצף ואדם יצווה (ינאי, כי אמונתך, קרוב' בראש', זולאי, לט). קול צפצפה יונת אלם איך בי יבחר, בקול ענות אשר שמעתי חג ליי' מחר (ר"א קליר, אז כל חיתו יער, קרוב' ב פסח). ונמנעתי מלצפצף במנים ועגב (הוא, איכה ישבה, קינ' ת"ב). בצרה יקרא בגרון בסמכו על שעיר גזרה, צפצף ודוי להשיך חרון לעונה ביום צרה (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, סדור רסע"ג, רפז). אלהים אמץ אם תחנות ערכת, במאה ברכות בכל יום שמך מברכת, גדלך מצפצפת ויחודך תמכת (יוסף בן אביתור, אלהים אמץ, שעה"ש 15). ביו שדי ילין אשכול הכפר, מצפצפת נואמת כלה באמרי שפר (בנימין בר זרח, אתי מלבנון, יוצ' שבת הגדול). דברי נכוחות לרעיך להליץ עבורך, אף תצפצפי להרים קול הדריך (מאיר בן אלעזר הדרשן, ציון צפירת, קינ' ת"ב). נשכימה צפצף לך הלל והודיות, קלעך בנצני וחסידי אנשי זכיות (ר' שמואל השלישי, אסלסל בפצח, גנזי שכטר ג, 87). — ואמר המשורר: צַפְצְפוֹ ושקרו וכזבו, מי יוכל לספר ולכתבו, און ועמל בקרבו, הכרת פניו ענתה בו (סלמון בן ירוחים, מלחמ' ה' דודזון, 85). ועת תגע לבית יוסף תצפצף על מרום קרת (ר"ש הנגיד, שלח יונה, ברודי, 65). ולשוך אשר הוטל והועד וכעיט יצפצף לבאר מחקרי לב וחידותיו (ראב"ע, בשם אל, כהנא א, 198).