*, — הִתפ' הִצְטַפְצֵף, הִצַּפְצֵף, נזדקק ונטהר1: שלש כיתות הן, אחת לחיי עולם, ואחת לחרפות לדיראון עולם אילו רשעים גמורים, שקולין שבהן יורדין לגיהנם ומצטפצפין2 ועולין הימנה ומתרפאין שנא' והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אהיה לו לאל, ועליהן אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל (בית שמאי, תוספת' סנה' יג ג). ג' כתות הן ליום הדין, אחת של צדיקים גמורין, אחת של רשעים גמורין, ואחת של בינוניים, צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם וכו' בינוניים יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין, שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו וכו' (הם, ר"ה טז:-יז.).
1 [עי' בהערה הבאה.]
2 [רגילים לראות בפעל זה ע"פ הבבלי צורת צִפְצֵף: מְצַפְצְפִים ועולים; ולפי זה שונים הבאורים: רש"י מן א. צפצף במשמ' דבור, וז"ל: צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין, ע"כ; ואחרים הֻשפעו מבטויים כגון מבצבצים ועולים או שהבינו כלשון צף ועלה וכדו'. ואולם הענין ואף הפסוק הנדרש, וצרפתים כצרוף את הכסף, מחיב שיש כאן לשון צריפת הרשעים בטרם יורשו לעלות, ומכאן שצדקה גרסת התוספת' (צוק"מ): ומצטפצפין, ולפי זה יש לבטא אף מִצַּפְצְפִים כהתפ'. וכן נמצא בכוש' שרש צפצף במשמ' זקק, והוא קרוב אל צפי בערב' ובסור' (עי' ברוקלמן במלונו) במשמ' זקק וטהר (ועי' ב. צפה, הערות), ועל כן ודאי שזו הוראת המלה אף בלשון החכמים.
ונראה שמכאן גם פרוש למאמר: מעשה שנצטפצפו אנשי לודקיא בשמן, המובא בנוסח זה בספרי דבר' שנה ובערוך ערך צף ובבבלי מנח' פה:: נצרכו, ובספר המעשיות גסטר, 56: שנצטרכו, ובמדר' תנאים דבר' לג כד, הופמן, 220: שנצטקצקו, ונראה שהעקר שנזקקו, כלשון זיקה וצרך, אלא משום שהיה פעל נצפצפו במשמ' נזקקו, כתבוהו בטעות גם כאן, ולא שהיה פעל צפצף במשמ' צרך בלשון.]