*, ש"נ, —  פעֻלת הצורף ומזקק כסף וזהב, צֵרוּף, זקוק: יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, הרי כבר נתלבננו, כבר נצרפנו, הרי עברו עלי הצרות כלם, שנאמר כי הייתי כנאד בקיטור, יש צריפה גדולה מזו (מדרש תהלים קיט לא). ואמרו מסמר לצרפו, שיקשהו, בעבור כי ברזל כשהלבינוהו באש וכבוהו במים הוא מתחזק ומתחמם, והנפחים קורין לזה מקשה, וחכמים קורין אותו צריפה וקורין לו ג"כ חסום (פי' המשנ' לרמב"ם, מכשיר' ה ז). עד אשר נצרפנו כמו צריפת הכסף ובחינת הזהב (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 176). — חכמת הצריפה, מלאכת הצריפה, Alchimie; alchumue; alchemy: חכמת הצריפה לדעת איך יצא מִלֹּא כסף כסף (ר' משה ריאטי, מקדש מעט כ). והידיעה על זה לא יורה על בקיאותו במלאכת הצריפה (ר' יוסף בן שם טוב, כבוד אלהים, כה:). משרה ג"כ מל' שרש, כי הוא זה מעשה החימיאה ששורין את הדבר בדבר לח כדי להגיע אל שרשו וכו' והוא מלאכה דוגמת מלאכת הצריפה והחזקה הנעשה ע"י האש (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה א ב א, מ:).